איך מצטרפים לוועדות?

הייתי מוסיף - כל נבחר (נציג) ציבור, לא רק חברי כנסת, יקבל שכר זהה לשכר החציוני במשק, או מכפלה נמוכה שלו. מה שאמור להספיק לאזרח לקיים חיים בכבוד, אמור גם להספיק לנציגו לקיים חיים בכבוד. מדובר למשל בראשי ערים ואולי אפילו שרים. מי שאמור לייצג את הציבור לא צריך להשתכר פי כמה ממי שהוא מייצג אותו. לבסוף, הייתי מצמיד חלק משכר הח"כים למילוי תפקידם בפועל, כנהוג במקומות עבודה בהם עובדים האזרחים. כלומר, חבר כנסת שמרבה להיעדר מהמליאה (ויש לא מעט כאלו) - שכרו ייפגע. לא הייתי אומר שיעבירו כרטיס, כמו מרבית העובדים במדינה, אבל שלפחות יעמדו ברף מסוים של נוכחות במליאה והשתתפות בהצבעות.

אני לא הייתי מטיל מגבלות על משקיעים, אלא מאלץ אותם להשכיר את הדירות שרכשו (כפי שהצעת). כך היצע הדירות להשכרה יגדל משמעותית ושכר הדירה יירד. מסכים עם השאר.

@איריס מימון אני אשמח להצטרף להכנת נייר עמדה. לדעתי פורום בריאות מתאים לזה מאוד.

מסכים עם הכל, מלבד אולי לכך שלמיטב הבנתי, להליכה מאומצת יש יתרונות של ממש לבריאות הציבור (בניגוד למושג המפוקפק-משהו של "מיינדפולנס" שנמכר בידי התאגידים כפתרון-קסם לכל תחלואי עולם העבודה ההיפר-קפיטליסטי). אני מציע לגליזציה מלאה של קנאביס ומוצריו - כלומר, שיימכרו כמו אלכוהול וטבק, כולל בקיוסקים, בלי "חנויות מתמחות" ושאר מנגנונים להגבלת השימוש. ולמיטב זכרוני מישהו אפילו חישב פעם את הרווח נטו לקופת המדינה מלגליזציה ומדובר ב-2 מיליארד ש"ח בשנה (חיסכון על אכיפה מיותרת; מכירת קנאביס תהיה חוקית אז המוכר ישלם מס הכנסה ויגבה מע"מ, וכו') כך שיש גם טיעון כלכלי בעד זה. בנוסף לכך צריך לטפל בסמכותנות ובמדיקליזציה בתחום בריאות הנפש ולבטל את רוב סמכויות הכפייה של מערכת הבריאות בתחום זה. כאן גם כן רואים את ההיפר-קפיטליזם כאשר תרופות זולות יותר למערכת מטיפול פסיכולוגי, ולכן ממהרים לרשום אותן גם כשאין צורך בהן (מניסיון אישי הן עוזרות במצבים מסוימים, אבל בהרבה מקרים פשוט ממהרים לרשום תרופות כי זה זול ומשתלם למערכת הבריאות). ועוד בנושא האוטונומיה האישית אני תומך בהמתת חסד לבקשת החולה כמו שיש בשוויץ (חברת "דיגניטאס", למשל) לחולים סופניים שמעוניינים בכך.

ביטול חובת רישוי עסקים בתחומים שאינם כוללים מזון\חומרים מסוכנים, בדומה ל"רפורמת הפרגולות", יועיל מאוד. ביטול אגרת שילוט והנמכת הארנונה לעסקים יעזרו גם. ובמיוחד העלאת תקרת ההכנסה השנתית לעוסק פטור - זה טירוף להעניש אדם על כך שקצת הצליח לצאת לרמת הכנסה שעדיין לא מגיעה לממוצע של שכירים...

בדיוק כמו שלא כל אחד מתאים לצבא, כך גם לא כל אחד מתאים למערכת החינוך הממלכתית (שהיא, היסטורית, נגזרת של הצבא בהרבה מובנים). יש ילדים שיפרחו בבית ויש כאלו שיפרחו בבחת הספר. אני בעד חינוך איכותי חינם לכל המעוניין אך לא בהכרח בעד חינוך חובה, שהוא "מיטת סדום" וגיהינום ללא מעט ילדים.

מסכים עם הכול.

ההצעות שלי בנושאי דת ומדינה: העברת סמכויות הנישואין ודיני האישות הסטטוטוריות מהרבנות לבתי הדין לענייני משפחה ולמשרד הפנים. הנישואין עצמם יהיו אזרחיים; מי שרוצה יוכל כמובן לקיים טקס דתי לפי אמונתו. ביטול המונופול של הרבנות בתחום הכשרות הפיכת הרבנות מגוף שעוסק בין השאר בכפייה - לגוף ממשלתי ללא סמכויות כפייה שמספק שירותי דת מסובסדים לאזרחים שמעוניינים בכך. זה עשוי לכלול דווקא *הגדלה* של תקציב הרבנות, בתמורה להפחתה דרסטית באגרות השונות בנושאי כשרות, למשל. כלומר, מי שמעוניין בתעודת כשרות במחיר בר-השגה, יוכל לקבל מהרבנות; מי שרוצה להתחתן בנישואין אורתודוכסיים בחינם או במחיר סמלי, יוכל להשתמש בשירותי הרבנות. לצד זאת - הכרה מלאה בזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי ביהדות וסבסוד שירותי הדת שלהם גם כן. ביזור הסמכות בעניין פתיחת עסקים בשבת לרמה המוניציפלית. כל עירייה תפעל כראות עיניה. סביר להניח שבבני ברק, למשל, הכול יהיה סגור בשבת, ושבתל-אביב, לעומת זאת, המון דברים יהיו פתוחים. ביזור מרבית הסמכויות בעניין תחבורה ציבורית עירונית בשבת לרמה המוניציפלית. שוב, קיום התחבורה ותדירותה יהיו תלויים ברצון התושבים המקומיים.

דעתי בנושא דיקטטורת הקורונה: אני הולך להתחסן ברגע שיהיה חיסון זמין לכלל האוכלוסיה וממליץ מאוד לכולם להתחסן. *אבל*: לכפות פרוצדורה רפואית על אדם ולהטיל סנקציות על מי שלא מסכים לכך זה לא דמוקרטי ואף מנוגד לזכויות אדם בסיסיות ביותר (ריבונות האדם על גופו). לחטוף אזרחים ולכלוא אותם במתקן כליאה ממשלתי ("מלונית") כשהם לא חשודים בשום עבירה פלילית זה לא דמוקרטי. לאסור על אנשים לנהל את עסקיהם החוקיים לגמרי ולהתפרנס מזיעת אפם זה לא דמוקרטי. להגביל תנועה של אזרחים ולמעשה לכלוא אותם בביתם זה לא דמוקרטי. ובמדינה דמוקרטית, מעבר למקרים קונקרטיים של בדיקת רישיונות נהיגה ורכב או של חשד קונקרטי בביצוע עבירה פלילית, לאזרח אין חובה להסביר את מעשיו לשוטר. עם כל הכבוד לסכנה שבקורונה, ממשלות רבות בעולם ניצלו את ההזדמנות כדי להעניק לעצמן סמכויות דיקטטוריות, מה שמהווה תקדים מסוכן ביותר. אולי מסוכן הרבה יותר מהמחלה עצמה.