העמדה הפרגמטית שאתה מציג נכונה מבחינתי, אבל חשוב לי לשמוע את עמדת חברינו הערבים בתנועה. בזום עם חנאן, הציגה גם היא עמדה פרגמטית, שהמשותף לנו הוא הבראת הדמוקרטיה ואילו הגדרת הזהות הלאומית, היא עניינו האישי של כל אחת/ד.

מסכימה עם כל מילה

גם אני הייתי שמחה שהדגל וההמנון, יהיו משותפים לכל הישראלים ולא רק ליהודים. אישית, המושג ציונית - לא מבטא אותי, אלא המושג ישראלית, שמשותף לכל אזרחי ותושבי המדינה, בני דתות שונות. אבל, מקובל עלי שבדמוקרטית יש מקום לציונים ולא ציונים. בנושא שיוויון וחוק השבות, אני חושבת שצריך לשאוף למקסימום שיוויון, אבל תוך הבטחה שלא נהיה מיעוט יהודי ושכל יהודי יוכל לבוא לטריטוריה היחידה שמאפשרץ לו עצמאות מדינית. לכן, בתחום חוק השבות לא יוכל להיות שיוויון מלא. יחד עם זה, כן צריך לתת מענה לאיחוד משפחות, פיצוי הולם לפליטים ופתרון אזרחותם במדינות בהם הם נמצאים וברשות הפלסטינית.

בסיס מצוין, לדעתי חשוב גם להתייחס: הרחבת הדיור הציבורי. יחס הומיטרי לתושבים שאינם אזרחים (בריאות, תעסוקה ועוד)

אני רוצה להתייחס לסעיף הבא: "שוויון בהתבסס על ערכי מגילת העצמאות: ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, אין להפלות בין הקהילות השונות ובין אזרחים כולל קבוצות מיעוט ותתקיים שותפות בין כל חלקי החברה." ישראל היא ביתו הלאומי של העם היהודי, אבל ישראל היא גם ביתם של האזרחים המוסלמים, נוצרים, דרוזים ומיעוטים נוספים (בנוסח המוצע, ישראל אינה ביתם של האזרחים מדתות אחרות). המחבר בינינו הוא הישראליות שלנו והמייחד הם הדתות השונות. לכן, נראה לי חשוב להכניס למסמך את מושג הישראליות, כמושג מאחד ואת ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי ושל כל אזרחי המדינה בני הדתות השונות.

אשמח אם תתייחס בהצעתך לחוקה של הדמוקרטית, מה ממנה תיישם מיידית ומה ידחה?

אם זו דעתך, לא ברור לי למה בחרת להתפקד לדמוקרטית? להבנתי מי שהתפקד לדמוקרטית, חושב שיש צורך חיוני לבנות מפלגה על בסיס של השפעה אזרחית מקסימלית למען האזרחים. האתגר של מי שרוצה לקחת חלק בבניית המודל החדשני הוא למצוא נושאים רבים שיש עליהם הסכמה (בעיקר נושאים אזרחיים - בריאות, רווחה, זכויות אדם, סולידריות, ביטחון אישי ועוד). לגבי הנושאים שאין לגביהם הסכמה יהיה צריך להחליט מה עושים. אני מקווה שאם המודל הזה יוכיח את עצמו, מפלגות נוספות יממשו את עקרונותיו. זה תהליך ארוך טווח, של שיקום הדמוקרטיה הקיימת, שלרוב האזרחים כבר אין אמון בה ובמפלגות שמנהלות אותה.

מבחינתי המפלגה הדמוקרטית, שונה באופן מהותי מהמפלגות הקיימות, היא חותרת להסכמות רחבות ככל שניתן בין חבריה והסכמה שלא על הכל מסכימים. השאלה האם יש מספיק הסכמות בין "ציונים" ל"לא ציונים" ?(למשל תחום הבריאות, הרווחה, זכויות אדם, ביטחון אישי, הפרדת רשויות ועוד). נשאלת השאלה האם הנושאים שיש לגביהם הסכמה מספיקים, כדי לאפשר למפלגה לפעול ואיך מתייחסים לתחומים שאין הסכמה לגביהם? המשך השיח? קבלת השונות? אני לא בטוחה שיש תשובה מוכנה, כי זו התארגנות מפלגתית חדשה, שמבוססת על הסכמות בין כל חבריה ולא רק בין נציגיהם. ימים יגידו. בשבילי ההגדרה "ישראלית" משותפת לכולנו. יש בה רוב יהודי ובני דתות נוספים. זו המציאות בה אנו חיים. ההגדרה ציונית, מדגישה את חוסר השוויון, ונותנת מקום לחוק הלאום ועוד.

מפלגה שרוצה להיות בית לחלקים שונים בחברה צריכה להתארגן בהתאם (פרסום בערבית ואולי שפות נוספות, ימי הצבעה גם בימי חול וגם בסופ"ש)

אותי מעניין בנושא הקהילות, הוא חיבור בין קהילות. אני מציעה קהילה של חיים משותפים - יהודים וערבים, שיגבשו מסמך הסכמות בכל הנושאים שחברי הקבוצה יעלו.

מסכימה מאד: 1. אוטונומיה בית ספרית וקהילתית. 2. משה"ח אחראי להקצאת משאבים שיאפשרו הזדמנות שווה לכל תלמיד (מבנים, כוח אדם, תכניות לימוד מגוונות והעשרה למורים). 3. משה"ח יוודא שאין סלקציה בגלל מוצא התלמיד/ה. 4. לימוד ערבית/ עברית - מכיתה א' 5. שינוי מדגש על בגרויות, ללמידה אקטיבית אישית וקבוצתית, עידוד חקר וביקורתיות, 6. שיתופי פעולה וחיבור למפעלים, מוסדות תרבות, ואירגונים בקהילה.

@יאסר אבו ערישה אני חושבת שיאסר צודק. החברים בדמוקרטית מהחברה הערבית יוכלו להוות גשר לפלסטינים ברשות. זה דורש גיבוש הסכמות של חברים פלסטינים ויהודים שהנושא חשוב להם, לפני שפוגשים את שכנינו ברשות ובעזה.

חינוך: הסעיף הראשון לימוד חינם , מקובל. הסעיפים 15, 16 - יוצאים מנקודת הנחה חילונית. יש לקיים דיונים עם הקהלים השונים, לחפש הסכמות בתחום לימודי הליבה ולא לכפות ערכים חילוניים על החברה הדתית(לימודים משותפים של בנים ובנות). חסר סעיפים - 18. לא תתאפשר אי קבלת תלמידים על רקע מוצא. 19.תינתן אוטונומיה חינוכית לבתי ספר, מועצות. משרד החינוך יהיה אחראי להקצאת משאבים מתאימים כדי ליצור שוויון הזדמנויות (מבנים, כוח אדם, מגוון תכניות לימוד והעשרה).

מציעה להוסיף קידום פתרון מיטבי ומכבד לדיור ציבורי, בשיתוף הארגונים שכבר פועלים בנושא. נראה שהצורך בדיור ציבורי יגדל בעקבות המשבר הכלכלי.

אני, את ואתה נשנה את המדינה