top of page
יעלה לבנת רענן
אני חלק מהמפלגה הדמוקרטית במטרה לייצר כוח פוליטי ששייך לאדם, ואשר שם את כבוד האדם במרכז. אני רוצה שאנשי הפריפריות (חברתיות/ גיאוגרפיות) ימצאו פה את מקומם, לצד האזרחים הערבים, ולצד אנשי שמאל מכל הארץ.
המדינה צריכה לשים את צרכי האדם במרכז: לאפשר לכולם לחיות בכבוד (הנה, כבוד שוב...), ללא פחד וחשש מיום שבו לא יהיה לנו מספיק כסף לאפשר לילדינו חיים של ביטחון והזדמנויות. ללא חסרי בית. ללא הצורך להתמודד עם גזענות - לא על בסיס צבע ולא על בסיס השתייכות אתנית.
יש לפעול לייצרת מדינה אשר פועלת במאמץ נלהב למגר את העוני; אשר פועלת במאמץ נלהב להביא לשלום. ואשר גם פועלת במאמץ נלהב לסיים את השליטה על העם הפלסטיני - דרך משא ומתן, דרך נתינת משקל לצרכי העם הפלסטיני, ובהתחשב בכך שאנחנו כבר לאחר חמישים שנות כיבוש. וכל זאת תוך הבנה שאין לתקן עוול בעוול.
הדרך היא על ידי יצירת מרכזי כוח חדשים - במקום להיות כלי משחק בידי הכסף הגדול, לייצר תהליכים שיעבירו לנו, לעם, את הכוח לייצר סדר יום ולהוביל מדיניות שמקדמת שוויון הזדמנויות, צמצום רדיקלי של פערים, ומציאות בו הקהילות יכולות לתכנן ולקדם את הצרכים שלהם, במקום שיהיו מוכתבים "מלמעלה".


נושאים שקרובים ללבי
קצת עלי
גדלתי בערד, והנגב הוא ביתי. מבינה וחיה פריפרייה.
פעילה מעל 20 שנה בתחום בו אי השוויון העמוק ביותר בחברה הישראלית: המדיניות כלפי תושבי הכפרים הבלתי מוכרים.
מרצה במכללה האקדמית ספיר בתחומי חברה וכלכלה: מה ההשלכות החברתיות של המדיניות הכלכלית - ממה נובע העוני? ואיך ניתן לייצר שינוי.
פעילה ואקדמית בתחומים של "דיכוי כמדיניות": מיעוטים, נשים (ובמיוחד חד-הוריות), אוכלוסיות החיות בעוני, מדיניות של הדיור הציבורי, השלכות הגזענות על המדיניות.
גרה בקיבוץ כיסופים שבעוטף עזה, ופעילה למען סיום השקיפות - הן של התושבים בעוטף, והן של תושבי עזה.
מתאמנת ברוחניות הבודהיסטית. וגם אוהבת את המסורת.
חוץ מזה
קישורים

bottom of page