אבי כהן

אנו נוהגים לכנות את ישראל דמוקרטיה. אולם אין זו ההגדרה הנכונה - ישראל היא רפובליקה דמוקרטית – מה שאנו נוהגים לכנות דמוקרטיה ייצוגית.
לצערנו, הדמוקרטיה בישראל מיושמת באופן לקוי, ובשנים האחרונות, הליקויים הללו מנוצלים בידי הפוליטיקאים כדי לצבור כוח, מאיימים על האופי הדמוקרטי, על הלכידות החברתית ועל ניהול המדינה.
מלבד המודל הייצוגי, קיים מודל אחר לניהול מדינה והוא המודל הדמוקרטי אשר מונע את התופעות השליליות הנובעות מחולשות המודל הייצוגי.
במודל הדמוקרטי תפקידה של המדינה שונה ממה שהורגלנו לחשוב כמי שחיו כל ימיהם במודל הייצוגי.
במודל הדמוקרטי, המדינה אינה מנגנון שלטוני בעל מונופול על הפעלת כוח שתפקידו להשליט סדר ולקבל החלטות עבור הכלל, אלא התאגדות של האזרחים בבעלות האזרחים, אשר בידם זכות המילה האחרונה בהחלטות, וההסכמה ציבורית היא מקור הסמכות, ולא כוח השלטון.
קיים במודל הדמוקרטי מנגנון ניהולי נבחר, אך הוא כפוף לאזרחים ולא שולט בהם, ונועד לפעול לממש את מטרות המדינה שהן פעולה לטובת האזרחים כקבוצה ושמירת זכויותיהם כפרטים.
המודל הדמוקרטי מבוסס על שלושה עקרונות ממשל:
עקרון ריבונות העם - מחייב שלאזרחים תהיה זכות החלטה בענייני המדינה, ולא רק זכות בחירה מי יחליט עבורם. עקרון זה נגזר מערך החירות - החופש להחליט. עקרון זה תקף לא רק ברמה הארצית, אלא בכל רמות הממשל.
עקרון ביזור הכוח - מחייב הפרדת רשויות מלאה: אדם יכול לכהן בו זמנית רק ברשות אחת. וגם, חשוב באותה מידה, "ביזור אנכי" של השלטון בין השלטון המרכזי, האזורי והמקומי.
העיקרון המנחה את חלוקת הסמכויות בין רמות השלטון הוא עקרון הסובסידיאריות, הקובע כי כל רמת שלטון תהיה אחראית על ענייניה בעצמה, ורק מה שאינה יכולה לטפל בו יעבור לרמה שמעליה.
עקרון ההסכמה - מחייב הסכם בין האזרחים. אם אין הסכם לא ניתן לקיים דמוקרטיה, כי אנשים לא יהיו מחוייבים לקבל עליהם את כללי ההתנהגות (ותידרש הפעלת כוח). ההסכם הזה הוא חוקה אשר קיבלה את אישור העם.
שלושת עקרונות ממשל אלו פגומים או נעדרים לחלוטין מהשיטה שלנו, ולכן מימושה מחייב פעולה ליישומם.
בעשור האחרון, קבוצת אנשים ואני בתוכם עסקה בלימוד המודל הדמוקרטי ובמחשבה על אופן יישומו בישראל. המסקנה היא כי קיים מסלול ליישום המודל באופן התפתחותי מהמצב הקיים, על ידי מימוש שלושת העקרונות באופן הבא:
ריבונות העם - חוק משאל-עם
העיקרון הראשון ייושם באמצעות הוספת כלי דמוקרטיה השתתפותית ישירה למערכת הייצוגית באמצעות חוק משאל-עם שיאפשר לציבור להטיל וטו על חקיקה:
משאל-עם חובה - שיחייב את אישור הציבור לכל חקיקה הקשורה לחוקי יסוד.
משאל-עם רשות - שיתקיים אם 1% מהציבור דורש זאת ויאפשר ביטול חקיקה רגילה.
כאשר חוק משאל-עם יחוקק, תחצה שיטת הממשל בישראל את הקו המפריד בין רפובליקה לדמוקרטיה: האזרחים יהיו לריבון, הנציגים יהפכו למייצגים, חוקי היסוד יזכו למעמד חוקתי ולגיטימציה ציבורית, ויונח היסוד לדמוקרטיה קונצנזואלית ושינוי פני החברה.
בהמשך, לאחר התנסות הציבור והמערכת הפוליטית, יופעל כלי נוסף:
יוזמה-אזרחית - שתאפשר לציבור ליזום חקיקת חוקים במעמד של חוקי יסוד.
יוזמה-אזרחית מעוררת חשש לפגיעה במיעוטים. אך קיימת דרך מוכחת ליישם יוזמה-אזרחית באופן המונע את הסיכונים אך משמר את יתרונותיה כמקור לרעיונות חברתיים ותחושת חירות ושותפות.

ביזור הכוח - אופקי בין הרשויות ואנכי בין רמות השלטון
העיקרון השני ייושם על ידי חוק נורווגי מלא שיחייב שרים להתפטר מהכנסת ובנוסף על ידי ביזור אנכי של סמכויות בין רמות השלטון על פי עקרון הסובסידיאריות.
בשלב הראשון יורחבו סמכויות השלטון המקומי ותונהג בו דמוקרטיזציה מלאה.
בהמשך תוקם רמת שלטון אזורית חדשה (הצעה כזו מתגבשת במשרד הפנים ויש להיות ערים שתיושם כראוי ולא לצורך יצירת כוח נוסף בידי שר הפנים ומפלגתו). רמת השלטון האזורית תדאג לטיפול בעניינים אזוריים, וגם תוכל להוות פלטפורמה לביטוי עצמי תרבותי של קבוצות מיעוט.
הביזור האנכי של השלטון והדמוקרטיזציה ברמות הנמוכות יפחיתו את ההסתברות לפגיעה של הרוב במיעוט. ויאפשרו לקבוצות ומיעוטים להתנהל על פי דרכם בתחומי האזור או היישוב בו הם חיים.


הסכמה - מעמד חוקתי לחוקי יסוד, הרחבת חוקי היסוד, האחדת החוקה ואישורה במשאל-עם
העיקרון השלישי הוא מיסוד ההסכמה החברתית - השלמת חוקה
כלי הדמוקרטיה הישירה יסייעו לקדם החוקה: חוק משאל-עם חובה יקנה מעמד חזק הרבה יותר לחוקי היסוד; והיוזמה-העממית תביא להסרת המגבלות המונעות כיום חקיקת חוקי יסוד.
לאחר השלמת חוקי היסוד ניתן יהיה להשלים ניסוח חוקה אחודה, אולי על ידי אסיפה מכוננת, שתבחר בידי הציבור בבחירות מיוחדות. החוקה תובא לאישור הציבור במשאל-עם.

פעולות החקיקה ליישום המודל הדמוקרטי בישראל הן:
תיקון חוק יסוד: משאל-עם.
תיקון פקודת העיריות ויתר חוקי השלטון המקומי: ביטול כפיפות השלטון המקומי לשר הפנים, והעברתו לשליטת האזרחים. הנהגת הפרדת רשויות וכלי דמוקרטיה ישירה ברמות השלטון האזורית והמקומית.
חקיקת חוק יסוד מגילת העצמאות: עיגון ערכי היסוד המוסכמים בחוקה.
הקמת רשות ממשל אזורית: תאגד רשויות מקומיות לשם טיפול בבעיות אזוריות.
השלמת חוקה: חוק משאל-עם יאיץ את גיבוש החוקה כאוסף חוקי יסוד. יתכן ובשלב כלשהו יהיה נכון לבחור "אסיפה מכוננת" שתשלים גיבוש חוקה אחודה, שתובא לאישור הציבור במשאל-עם.

חלקים מהמודל הדמוקרטי פועלים במדינות רבות בעולם. כמעט בכל מדינה מערבית נהוגים משאלי עם. המדינה בה המודל נוהג באופן מלא מזה 150 שנה, והוביל אותה להישגים יוצאי דופן בכל התחומים היא שוויץ.
גם אנחנו יכולים!