יגאל רמבם

לאורך השנים ארגנתי מאבקים ויוזמות בחברה האזרחית למען שיח דמוקרטי לא מתפשר ופירוק יחסי הון-שלטון. האמצעים: סולידריות חברתית והתנגדות אזרחית פעילה ברחוב.
וכעת, אני רוצה להעביר את המחאה מהרחובות אל תוך מסדרונות הממשל עצמו.

אז איך אני רוצה לשנות את יחסי הכוחות בחברה?
אני ותהליך קבלת ההחלטות:
מספרים לנו היום שיש לנו דמוקרטיה מתפקדת, ייצוגית-פרלמנטרית שבה תפקידנו הוא לבחור פעם בארבע שנים. בפועל, אין לנו שום כלי או סנקציה לדרוש את קיום הבטחות הבחירות. קרי, השיטה לא עובדת.
מידת ההשתתפות בתהליך קבלת ההחלטות צריכה להיות יחסית להשפעה המיידית על החיים [בין דמוקרטיה ישירה לייצוגית].
הקשר של הציבור לכסף:
במקום "הלאמת" אוצרות טבע, אני בעד "הצברת" אוצרות הטבע, כלומר – הציבור הוא הבעלים של כל אוצרות הטבע, והרווחים מהם מיועדים לפיתוח הרווחה והבריאות, והתשתיות ההכרחיות – כמו, תחבורה ציבורית, חינוך, בריאות ותקשורת וכושר הייצור של הכסף – הבנקים.
ואיך אנחנו משתתפים בממסד ועוזרים לבקר אותו?
קודם כל, אנחנו חייבים חוקה/ קובץ חוקי יסוד שיעגנו את חירויות הפרט שלנו ואת הזכויות הקהילתיות שלנו.
ועל הממסד צריכים לחול שלושה כללים: כח מוגבל, בקרה מוגברת ושקיפות מוחלטת.
ולבסוף, השותפות החברתית שלנו היא מבוססת שוני – כולנו כאן כדי להישאר – ערבים, יהודים, חרדים, חילוניים, הטרוסקסואלים והומוסקסואלים. הפתרון והדרך לעתיד טוב יותר אינו עובר דרך היפרדות משום קהילה אלא דרך הכללתה בשיח.

תמכו בי כאן: https://forms.gle/MyPnq8upRKsj8eG96