top of page

יזהר בן ששון

סולידריות כלל אזרחית שוויונית, פלורליסטית, רב-תרבותית, רב עדתית ורב-דתית בישראל.
ובקצרה: סולידריות חברתית מכילה בישראל .
חזון
יזהר בן ששון
Color_Strip.png
נושאים שקרובים ללבי
קצת עלי
נולדתי בקיבוץ אור הנר שבנגב הצפוני, שם גדלתי ביינות לשקמים ולמדתי פרק מרתק על חיי.
בראשית שנותיי הבוגרות עסקתי בתחומי טייס ומטאורולוגיה: כטייס בתעופה הכללית וחלוץ ומייסד ענף הכדורים הפורחים בישראל.

בשנות העשרים לחיי הקמתי חברה עסקית וניהלתי אותה במשך כ 17 שנה, בחברה הועסקו כ 640 עובדות ועובדים, בשנים אלה צברתי ניסיון רב בניהול, בעבודה עם אנשים, תקשורת בין אישית ותקשורת עסקית.

בעשור האחרון עסקתי בתחום האנרגיה, טכנולוגית ביו-מסה ויעוץ סביבתי בבניית תחנות כוח ליצירת חשמל מפסולת אורגנית. בשנה האחרונה אני שותף למחקר ופיתוח טכנולוגי להשבחת והעשרת מי השתיה בישראל.

במהלך השנים, לצד עבודתי, מצאתי עצמי שוב ושוב פעיל בפרויקטים חברתיים: בתחומי החינוך, אזרחות וזכויות אדם, זכויות בעלי חיים ושמירת טבע.
כמה מן המיזמים: "העולם הוא הבית של כולם" - תכנית למרחב ביו-ספרי בנגב המשלב כפר ייחודי לנוער בסיכון; מאבק מתמשך לזכויות בעלי חיים בישראל ומחוצה לה, יחד עם "תנו לחיות לחיות"; יזמתי והובלתי את מיזם הקמפוס ללימודי אווירונאוטיקה ומטאורולוגיה למחוננים בתיכון רופין בשרון (2004); מיוזמות ויוזמי העתירה לבג"ץ למתן צו על תנאי בדרישה לביטול חוק הלאום (2020- תלויה ועומדת). בשנים 19/ 2018 פעלתי רבות במאבק למען זכויות מבקשות ומבקשי המקלט בישראל.

זאת לצד אהבתי לטבע, היותי טייל וסייר והיכרותי ואהבתי לכל פינה, לשביליה ונופיה של הארץ.

תמכו בי כאן: https://forms.gle/ANaoWFceffjFFe8x9
חוץ מזה
שוו בנפשכם ישראל... אשר בה אין אנו רק מוכנים לסבול את שונותו של האחר, אלא אנו אף שמחים וגאים בשונות זו; כי רואים את רב- הגוניות, רב-התרבותיות, רב-הדתיות ורב- הקהילתיות של ישראל, לא כמציאות שיש להשלים עמה, אלא כעקרון מכונן אשר יש להתגאות בו. אשר בה ההבדלים בין התרבויות והקהילות לא רק שאינם מנוגדים למשותף ולמאחד את כולנו אלא אף מחזקים אותו: כי כולנו שותפים ומאוחדים בשאיפה לחיות ביחד באחווה ובכבוד, בשיתוף פעולה ובהפריה הדדית.
כ ו ל נ ו שותפות ושותפים לגאווה על יכולתנו ליצור זאת:

מדינה אשר בה אזרחי המדינה כולם רואים זה בזה אחים ואחיות השותפים לסולידריות האחת הכוללת את כולנו, והרואה בכולנו שותפים במרקם הכללי של העם, ומבלי לדרוש מאף קבוצה לוותר על ייחודיותה.
מדינה שאינה מעדיפה שום עדה ושום קהילה על פני שום עדה ושום קהילה אחרת; לא בזכויות, לא בחובות ולא בכלל. אשר בה חובתה העליונה של המדינה היא לדאוג לרווחתו, לצרכיו ולשלומו של הגוף הסולידרי של אזרחיה; להימנע מכל מדיניות חקיקה או פעולה שיש בה משום חתירה תחת אותה סולידריות.
מדינה שאינה נדרשת ואינה זכאית להתערב בענייני ההנהגות הקהילתיות והרשויות הדתיות; לא במינוי ראשיהן, לא בקביעת תקציביהן, לא בפסיקות הלכותיהם, לא באכיפת החלטותיהן ולא בשאר ענייניהן.
מדינה אשר בה מכובדת זכותו של כל אדם לקיים את מערכת אמונותיו, דתו, העדר אמנתו בדרכו וכהבנתו, ואין הסמכות בידי שום אדם ושום גוף להכתיב לשום אדם ושום קבוצה כיצד לקיים את המרקם התפיסתי או הרוחני או ההתנהגותי.
מדינה אשר בה כל האזרחים סרים למרותו של חוק אחד, עם אותן זכויות ואותן חובות, ללא הבדלים וללא הסדרים.
מדינה אשר בה כאשר מוסדות המדינה או חוקיה מפלים נגד עדה או קהילה, או כאשר מוצע חוק המפלה בין ישראלים לישראלים, מתנגדים לכך כל אזרחי המדינה כישראלים, לא רק מתוך אהדה והזדהות עם העדה או הקהילה המופלית; אלא מתוך שרואים בכל פגיעה באדם בשל השתייכותו העדתית, הקהילתית או הדתית חתירה תחת אושיות קיומנו המשותף.
מדינה אשר בה קהילות המבקשות להיבדל אלו מאלו יוכלו לעשות זאת, אך לא תדרושנה מן המדינה לאכוף זאת; ואף המדינה מצידה לא תנקוט כל צעד לכפיית בדלנות או אפילו לעידוד הבדלנות בין קהילותיה, אלא להיפך, תעודד מעורבות ושיתוף.
מדינה אשר בה ממילא, לצד יישובים המתבדלים מבחינה דתית או עדתית, יהיו גם יישובים רבים מעורבים ומעורבבים, עם חיי תרבות משותפים, מקומות בילוי משותפים, וחיי קהילה משותפים.
מדינה אשר בה תרתם מערכת החינוך כולה, על כל זרמיה ומגזריה, לטפח את הסולידריות, את הסובלנות, ואת הגאווה בהיות כל אחד מאתנו שותף בתוך השותפות הכללית של כלל אזרחי המדינה.
מדינה אשר בה נוצר – לאט אך בבטחה – אתוס ישראלי חדש, המדגיש את המורשת המשותפת של כל הישראלים, וזאת מבלי לטשטש אף במעט את המייחד כל קהילה.
מדינה אשר בה הקונפליקטים המרים שבין הקהילות השונות מתגמדים לעומת המשותף והמאחד, והעויינות העמוקה בין הקהילות היא נחלת העבר.
מדינה אשר בה כל האזרחים, על כל עדותינו ועל כל קהילותינו, שותפים לעיצוב פני המדינה, חוקיה, אורחותיה, סמליה, וחגיה; ופני המדינה, חוקיה, אורחותיה, סמליה, וחגיה, משקפים כולם את ערכי השוויון, הסולידריות, הרב-תרבותיות.
מדינה אשר היא מדינה יהודית בכל מובן אשר אינו מחייב אפליה על רקע דתי או עדתי ; אשר אינו מצדיק התערבות המדינה בענייני דת או קהילה; אשר אין בו כדי לעורר שנאה בין קבוצות ועדות שונות בתוך המדינה.
מדינה אשר אין בה להתיר הפרת חוק; ואשר אינו כרוך בביזוי תורה ובחילול שם שמים בידי המדינה. אשר היא מחויבת לכל אזרחיה על כל עדותינו וכל קהילותינו, לנקוט יוזמה מדינית לנורמליזציה ולשלום עם כל שכנותינו למען עתיד טוב יותר לנו לבנינו ולבנותינו, להם לבניהם ולבנותיהם.
מדינה שאחרי 53 שנים, מפסיקה את הכיבוש. מכבדת ומסייעת לרצונו של עם שכן למדינה עצמאית וריבונית משלו.

לחזון זה יש מספר שמות, אני מציע שם זה:
סולידריות כלל אזרחית שוויונית, פלורליסטית, רב-תרבותית, רב עדתית ורב-דתית בישראל.
ובקצרה: סולידריות מכילה בישראל .

רבים אומרים; דבר זה אינו אפשרי. על כך כבר אמר חוזה המדינה כי אפשרות היא תולדה של רצון. הוא אפילו לא דרש אמונה; רק רצון. אך אנא תנו דעתכם לא על השאלה האם הדבר אפשרי או לא, אלא על זו: האם אפשר אחרת ? ? !
יש גם האומרים כי הרצון בסולידריות מכילה מעלה שאלות רבות, בכך הם כמובן צודקים.
הם רואים בכך חיסרון, בכך הם טועים.
בין השאלות: כיצד מממשים את החזון ? מה מחירו ? מה בא בחשבון ? באילו עניינים אם בכלל נדרשת אחידות כתנאי לאחווה ? באיזה מובן ישראל היא מדינה יהודית ? מה יש להציע למי שאינו מוכן או אינו יכול להיות חלק מן החזון ? . . אלו רק מקצת מן השאלות שהחזון מזמין. שאלות אלו שנויות במחלוקת בציבוריות הישראלית. אילו היינו משטר דיקטטורי, היינו מצפים – ובצדק – מן ההנהגה הלאומית שתספק לנו את התשובות הנכונות, אלו שאין לערער עליהן.

ישראל היא דמוקרטיה , לכן עלינו לבוא יחדיו בדברים, לדון ברצינות ובכובד ראש בשאלות אלו ובכל השאלות האחרות הנוגעות למימוש החזון המופלא הזה.
זאת שעתו של הריבון והוא שיביא את השינוי הלכה למעשה.
קישורים
תגית-מועמד-רשמי.png
bottom of page