לילך בר נס

אני כאן כדי להילחם עבורכם. עבור כולנו.
רגישות היא כוח העל שלי, ולכן הראשונים שאכבד אותם ואמשיך להילחם עבורם הם ניצולי שואה, נכים, קשישים וכ 2 מיליון בני אדם שחיים היום מתחת לקו העוני בישראל.
אני יודעת שזה לא נושא מלהיב וסקסי - "מצעד הגאווה" הוא נושא מלהיב וסקסי, אבל אותי מעניין דווקא "מצעד האכזבה".
נכון, זה לא מצעד שמח, כי אין שום דבר משמח בעוני ובדריסת אוכלוסיות חלשות.
 זאת הסיבה שאני אלחם עד שאנחנו נצעד לכבוד כל האנשים שלא מסוגלים אפילו לצעוד בעצמם.
כולנו נצעד לכבודם.
אין כזה דבר אנשים "שקופים"- יש רק ממשלה עיוורת.
ממשלה שמתעקשת לא לראות אף אחד, ואנחנו נעשה לה ניתוח עיניים עד שהיא תראה! ונעשה לה ניתוח לב פתוח עד שהיא תרגיש! תרגיש את כל הכאב של כל אחת ואחד מכם והיא תשלם על זה ביוקר.
עכשיו אני ברורה? יופי.
זוכרים את גברת גילה גמליאל? השרה "לשוויון חברתי" שהצביעה נגד העלאת הנכות קצבת הזיקנה?
כי אני זוכרת אותה מצויין. 
זוכרים את הגברת מירי רגב?
כי היא הצביעה נגד העלאת קצבת הנכות. גם אותה אני זוכרת מצויין. כל נכה בישראל זוכר אותה מצויין.
קיצבאות המוות האלו קפואות כבר 18 שנה!
באדיבותו של מר נתניהו שהקפיא אותן כשהיה שר האוצר בשנת .2003
והן הדבר הראשון  שאני הולכת להפשיר.
וניצולי השואה, מישהו סופר אותם בישראל? הצחקתם אותי, הרי כולנו יודעים שהיחידים שהקפידו לספור אותם הם דווקא הגרמנים. הם אפילו טרחו לקעקע את המספר על כל יד יהודית.
אז מה שווה "יום זיכרון" אחד בשנה אם שאר הימים באותה השנה הם "ימים של שיכחון"?
אנחנו עושים סוף למצגת השווא המתחסדת הזאת! הגרמנים לא הצליחו להשמיד את האנשים האלה, אז דווקא ממשלות ישראל ישמידו אותן?
ממשלת ישראל תפצה אותם עד השקל האחרון.
יאף ילד לא יסתובב יותר במעגל העוני-ילד צריך לשחק, הוא יסתובב רק על קרוסלה. הממשלה תסתובב סביבו עד שהוא ירקוד.
נראה לי שדיברתי מספיק, עכשיו לעבודה.
בשורות טובות ונתראה בקלפיות. 

תמכו בי כאן: https://forms.gle/DKjorJoGbbZ2qazaA