עמרי יבין

איש ישראלי, הורה, מורה, מרצה לקולנוע ולספרות, ומדריך טיולים. כותב לפעמים, תסריטאי, טלוויזיה, גם ספרי ילדים. מחובר מאוד לעיר הגדולה, אבל מרגיש בבית גם במרחבים הפתוחים. אוהב לטייל ולרכוב בשבילים. קשור לארץ הזאת בקשר שכל הניסיונות שנעשו כדי להתיר אותו עלו בתוהו. לא יכול בלי החצילים של אמא שלו, הקללות של הנהגים בכבישים, וחוף טרומפלדור. במהלך כל שנותיי כאדם בוגר לקחתי חלק בחלק נכבד מן המחאות וההפגנות שכוונו נגד רמיסה ודריסה של זכויות האזרח במקומותינו וזכויות האדם באשר הוא, מסברה ושתילה ועד בלפור. אמנם מעולם לא התמסרתי באופן אקטיבי לפעילות פוליטית, אך במשך כל השנים היא הייתה חלק טבעי משלל עיסוקיי. כמרצה במוסדות אקדמיים שונים, לא הסתפקתי בתיווך מידע, אלא עודדתי את תלמידיי לחשוב מחוץ לקופסא, לבטא את עצמם ללא מורא, ולראות בחירות הפרט ערך עליון. כמורה-דרך עשיתי ככל יכולתי כדי להציג בפני התיירים והמבקרים שאותם הובלתי בשבילי הארץ, תמונה רב צדדית של הפרויקט הציוני, ולא נמנעתי מלחשוף את הפרובלמטיקה שעומדת ביסודו, ואת המעשים הקשים והאכזריים שנעשו בשמו.