אני תומך נלהב של רוב הרעיונות שעלו עד כה, אבל...
מבחינתי יש פיל ענק באמצע החדר שמתעקשים להתעלם ממנו מה האג'נדה המדינית בטחונית?, באופן מסורתי, מאז ברק, מפלגות שמאל נמנעות מלדבר על הנושא, בעוד שזהו הנושא שמעניין את רוב אזרחי ישראל לפני הכל.
כל עוד לא תהיה לתנועה משנה סדורה על השאלות המהותיות:
- מה הגישה לגבי שכנותינו העויינות?
- מה הגישה לגבי הסכסוך הפלסטיני? (לאמר "שלום", זה לא מספיק, איך? עם מי? מה מתכוונים להציע? בתמורה למה?)
- אז החלטנו שגיוס חובה זה רע, וצריך לקצץ בתקציב הבטחון, אבל אנחנו במזרח התיכון ויש עדיין המון גורמים עויינים, מה מציעים במקום?
כל עוד, הנושאים לא יקבלו במה מרכזית בדיונים על מצא המפלגה, היא לא תתקבל בציבור הרחב כאפשרות ריאליט.
אני מניח שלאחר הבחירות הפנימיות יכתב מצע ע"י אלו שיעמדו בראש הרשימה. מוקדם עדיין לדעת אבל אני מעריך שהמצע לא יהיה מפורט ולא נכון יהיה לצפות שיהיה דומה מבחינת משקלו למצעי מפלגות אחרות (מבין אלו שעדיין מיחסות חשיבות למצע).
הבעייה הדוחקת, מנקודת המבט שלי, היא שהמועמדים (כותבי המצע) לא מפרטים את חזונם/השקפתם לגבי נושאים חשובים כמו פתרון הסכסוך ולכן למעשה פוגעים ביכולת הפעלת שיקול הדעת של הבוחרים. לדעתי מפאת חוסר הזמן וההיכרות השטחית (במקרה הטוב), המזכירות צריכה לנסח ולהציג למועמדים שאלות זהות בנושאים המהותיים בכדי שהם יפרסמו את משנתם באתר המפלגה. ללא מהלך שכזה הבחירה תהייה לרוב על סמך אינטואציה או מסרים פופוליסטיים ולכן ישנה סבירות שהמתפקדים יבחרו מועמדים שאינם מייצגים את השקפת עולמם.