חתירה ללאום ישראלי וסיום הפרויקט הציוני

ברצוני לברר האם המתפקדים היקרים של המפלגה רואים עצמם ציונים. משמעותה של הציונות בשיח הציבורי היא האמונה ב"מדינת הלאום של העם היהודי" וב"מדינת יהודית ודמוקרטית". היות וכך אנו משתמשים במילה הזו, זו משמעותה. המשמעות האופרטיבית של הציונות היא בעיקר החוקים והמוסדות הבאים: חוק השבות וחוק האזרחות, המבדילים בין אזרחים יהודים ("מכוח שבות") לאזרחים לא-יהודים ("מכוח ישיבה"); חוק נכסי נפקדים, שמכשיר גזילת קרקעות של פליטים ערבים מ-48'; חוק המקרקעין שמעניק ליהודים עדיפות על הקרקעות; מוסד קרן קיימת לישראל, שהתקנון שלה אוסר על השכרת אדמות לערבים; הסוכנות היהודית, שמחזקת את ההגירה היהודית של אנשים שמעולם לא גרו כאן והתאזרחו על פי חוק השבות, על בסיס מוצאם בלבד, ללא הליך התאזרחות תקין וללא שום קשר לטיבם ואמונתם בדמוקרטיה. כל זה בא על חשבון הערבים, שהמדינה סגרה אותם בכפרים ללא היתרי בנייה וגם לא הקימה יישוב ערבי אחד מאז קום המדינה. הבדואים הועברו לאחר קום המדינה ל"אזור הסייג" וזכו לתדמית של פולשים, תדמית שמגיעה מלמעלה ומחלחלת זה שנים אל האזרחים.

לצד זאת בישראל יש יסודות דמוקרטיים מובהקים: הערבים יכולים לבחור ולהיבחר, והם יכולים (למרות הקושי) להשתלב בשוק העבודה ואף בחברה הישראלית. מערכת המשפט שלנו, למרות כל ההתקפות עליה בשנים האחרונות, עדיין חזקה ועצמאית. גם הערבים מקבלים ביטוח לאומי כמו כל אזרח יהודי ללא כל הבדל.

מכאן עולה משוואה ברורה: הציונות היא נגד הדמוקרטיה הישראלית. הדבר הדחוף ביותר לתושבי הארץ הזאת הוא קיום אסיפה מכוננת שתחוקק חוקה, על פיה כל אזרח ישראלי הוא בן הלאום הישראלי, ללא הבדלי דת גזע ומין. לאום במשמעותו המודרנית פירושו ריבונות על המדינה. לכן לאום אזרחי פירושו שכל האזרחים הם בעלי המדינה בלי יוצא מן הכלל, ולאום אתני פירושו שרק חלק מהאזרחים הם בעלי המדינה, וזה מה שתיארתי בהתחלה. המדינה צריכה לא "להכיל" את כולם, או משהו מעין זה, היא צריכה להיות בבעלותם של כל האזרחים כולם. אחרת זו לא דמוקרטיה. כל עוד אין בעלות שווה על המדינה אפשר לדבר בסגנון מרצ על "הכלה" עד מחר.

החוקה תפריד בין דת ולאום, כך שגם יהודי וגם מוסלמי יהיו בני הלאום הישראלי ללא שום הבדל. רק אחרי שזה ייעשה נוכל להכריע כך או אחרת בשאלת השטחים הכבושים, בין אם בהקמת מדינה פלסטינית, בסיפוח ליברלי, או בהקמת פדרציה. אחרי שני שלבים קריטיים אלה נוכל להתמקד באמת בבעיות הבריאות, החינוך, הרווחה ושוק העבודה, כמדינה מתוקנת שדואגת לכל אזרחיה. אך בלי השאיפה לבטל את הפרויקט הציוני ולכונן את הלאום הישראלי המפלגה לא יכולה לכנות עצמה דמוקרטית. המתואר למעלה הוא אנטי-דמוקרטיה מובהקת, שאין לה אח ורע בעולם המערבי-ליברלי.

שאלתי מתמודדים ספורים בפריימריז בשיחות זום בנושא, ולשמחתי כולם הזדהו או היו קרובים להזדהות עם רעיון הלאום הישראלי. אני חייב להודות שהופתעתי, שכן הקונצנזוס הציוני הוא דומיננטי לצערי (בקרב היהודים). אשמח לשמוע את דעתכם. בואו רק נימנע מלהתעכב על סמנטיקה, כי אין לכך משמעות. בשיחת זום ערן עציון ענה לשאלתי שהוא מגדיר את עצמו כציוני הרצליאני, ושהוא לחלוטין רוצה לחתור ללאום ישראלי. העמדה המהותית היא מה שחשוב.