דמוקרטיה היא לא יותר משיטת ממשל ומכלול מנגונים אשר מטרתם להיטיב עם אזרחי המדינה. היא אינה מטרה אלא אמצעי. מפלגה היא אחד המרכיבים במנגנון הדמוקרטי בישראל. המרכיב הזה לא מספק את הסחורה - עם זה יש הסכמה רחבה. אז למה שהדמוקרטית תצליח איפה שאחרות נכשלות? לא בגלל חזון מדיני\כלכלי\חברתי כזה או אחר, יש מספיק מפלגות עם דעות לכאן או\ו לכאן. לא מפני שיהיו בה אנשים טובים וראויים יותר, יש מספיק אנשים טובים וראויים במפלגות אחרות. רק בגלל השיטה, היא תהיה ההבדל. דעות אפשר לשנות, הבטחות אפשר להפר,
אבל אנשים צריכים להאמין שיש מנגנון שבו האינטרס והרצון הציבורי בא לידי ביטוי באופן אפקטיבי ומהיר.
רק השיטה עשויה להביא בוחרים, ורק השיטה תוכל לשמור על המפלגה מעצמה.
המאמץ צריך להיות מופנה לשם. השאר יבוא לבד.
ביום בו הנציגים יפנו לבוחרים וישאלו מה דעתם בנקודת מפתח- אז נגלה שיש שיטה שבאמת עובדת.
הנציגים של הדמוקרטית חייבים להשתמש בשיטת משאל המתפקדים כמה שיותר כדי שהדמוקרטית תביא משהו חדש באמת!
לדעתי דמוקרטיה היא הרבה יותר מאשר שיטת ממשל.
דמוקרטיה היא תפישת עולם מהותית שיש לה אחיזה החל בגרעין המשפחתי, עבור דרך כיתת בי"ס קבוצה חברתית וקהילה, וכלה ברמת העיר והמדינה ואפילו ביחסים בין מדינות. תפישת עולם זו מעלה על נס את עיקרון הכרעת הרוב ובו זמנית גם את מניעת עריצות הרוב, או אם תרצו - הגנה על המיעוט.
לתפישתי הדמוקרטיה מקבלת כאקסיומה את רעיון זכויות האדם כרעיון המכונן העליון, שממנו ומטה - כל היתר הם שיטות וכלים למימושה, לביצורה ולהבטחתה של הדמוקרטיה. במסגרת זכויות האדם הללו כלולה באופן אינהרנטי ורעיוני גם הזכות לבחור, להיבחר ולהצביע.
כך למשל תהליכי קבלת החלטות (בארגון אנושי כלשהו) באמצעות הצבעה, חילופי שלטון, קואליציה ואופוזיציה, בחירות ושיטות בחירה, ייצוג ושיטות ייצוג, מפלגות, הפרדת רשויות, הגבלת השלטון, מנגנוני איזונים ובלמים, פרלמנטים, בתי משפט, שלטון החוק, סובלנות - כל אלה הנם שיטות וכלים ומנגנונים שנועדו למימושה לביצורה ולהבטחתה של הדמוקרטיה.
ההפך מדמוקרטיה לדעתי היא האוטוקרטיה - תפישת העולם המעניקה לאדם יחיד כלשהו את הזכות והיכולת להחליט ולשלוט ברבים בזכות תכונה זו או אחרת שלו, כגון בעלות על משאבים, מעמד משפחתי, ירושה משפחתית או נציגות של "כוח עליון" כלשהו.