כן. מהיום שחברים לדרך, משפחה ומכרים מזדמנים שמעו על מפלגה עבור המחאה עלתה שאלה דומה: את אחוז החסימה מאוד קשה לעבור, אז למה לאתגר את המפה הפוליטית עם עוד מפלגה?
התשובה שלי נחלקת לכמה חלקים - הראשון הוא כמובן שאלה חזרה כמיטב המסורת הדיאלקטית : למי כבודה מתכוונת להצביע בבחירות הבאות עלינו (לטובה הפעם!)? והתשובה הקבועה של בת השיח ובעצם של מחנה שלם בציבוריות הישראלית כיום היא: אין לי בית פוליטי ואין לי נציגות בכנסת. התקווה הלבנה כחולה, שבעיני רבים היתה הצבעת מחאה ובעיני תמימים אלטרנטיבה לשלטון הנוכחי, לא רק שהכזיבה אלא נתפסת במונחים של בגידה.
החלק השני הוא ענין פיסיקאלי. מחאת בלפור משולה לקפיץ שנמתח במשך שנים והשתחרר בעוצמה ובחיות שאני לא זוכר מאז 2011. בניתוח פשוט של המגמות החברתיות מאז המחאה ההיא אפשר להבין את הפסיביות שאפיינה את הדור שחווה, שמע על או אפילו הניע אותה. מחאה מוצדקת מאין כמותה שעברה השחרה מקצועית ודה לגיטימציה חריפה ל״מנהיגיה״. הדור הזה הבין דרך הרגליים שמחאות ברחוב לא מביאות שינויים טקטוניים אלא קוסמטיים במפה הפוליטית, לא מכניסות מנהיגים לצמתי קבלת החלטות ואם כבר מנוצלות על ידי מגיש אולפןשישי, פרזנטור של בנק (!) שקורא לאחיו העבדים להצביע לו - וסוחף המונים.
אז אולי הפעם אני התמים פה, אבל הייתי רוצה שאת האנרגיה שראיתי שבוע אחרי שבוע בבלפור, וביתר שאת בצמתים, נוכל הפעם לרתום למפלגה דמוקרטית באמת, שהחוקה שלה פשוטה וברורה, שכל אחד שצעד לידי יסכים שהיא לפחות בסיס ראשוני לדיון על מה חשוב פה ועל מה היינו רוצים שיהיה פה בעתיד.
ועוד משהו. תגידו, מה האלטרנטיבה שלנו? להמשיך לשבת בבית ולהתלונן שאין מה לעשות? לא נותר לנו אלא לממש את אחת הזכויות הבסיסיות ביותר שלנו: חופש ההתארגנות. לכל אחד מאיתנו יש כשרון שהוא יכול לתרום, או קצת זמן, או רצון טוב לשכנע ולתרום. ביחד יהיה מאוד קשה לנצח אותנו.
הגיע הזמן למפלגת דמוקרטיה ישירה בה הנציגים עושים משאל מתפקדים בכל צעד ושעל.
הלוואי והדמוקרטית תביא את החדשנות לפוליטיקה הישראלית.
שים לב שאנחנו בתקופה של התחדשות ושינוי ברמה הגלובלית. לצערנו הרעיון שלך טוב בתאוריה אולם בפועל אין מפלגות מתאימות וכח חדש ומהפכני צומח מלמטה. מציעה שתצטרף אלינו . אני אישית ניסיתי מפלגה אחרת שהפכה ללא דמוקרטית וכמעט אין מפלגות דמוקרטיות בארצנו . המהפכה התחילה. ברוך הבא !
יש צורך במפלגה חדשה.
חלף זמן ה"מחאה הלא-פוליטית" שאינה מניבה שינוי של ממש. המערכת הפוליטית הקיימת פועלת עשרות שנים ונכשלת במשימתה העיקרית - פעולה לטובת יושבי הארץ.
לא כאן המקום למסה המרחיבה ומפרטת טיעונים לביסוס טענה זאת - להערכתי שותפים לתפיסה זאת כל המתפקדים לדמוקרטית ועוד ציבור גדול מאוד ברחבי הארץ.
קיימים בפוליטיקה הישראלית מספר "פילים בחדר" שאינם זוכים להתייחסות ישירה. ככל שנמנעים מהתייצבות מול האתגרים שהם מציבים אין דרך להתקדם בכיוון שעליו מצביעה חוקת הדמוקרטית.
באשר לסוגיית "הקזת קולות" על ידי ריבוי מפלגות משנה - 1. ציבור המצביעים הפוטנציאלי לדמוקרטית עצום ורב! 2. בהחלט יש מקום למהלך של גיבוש רשימה "משותפ-תפת" שתרוץ ככלי היכול לספוח קולות מתוך המרווחים הבין מפלגתיים.
מעבר לכך זה - הקרקע בוערת, אין רגע לאבד. צריך לפעול עכשיו ובאינטנסיביות (ואז באה השאלה - מה לעשות? ובעקבותיו בליל של הצעות). בשביל זה יש הנהגה, שאכן פעלה רבות באופן שהביא את הדמוקרטית עד לכאן - אך כרגע חיוני להפיץ את הבשורה! סטיקרים במיליונים, כתובות על הקיר, לוחות מודעות, באנרים (banners)... והפצת שאלות קצרות בנוגע לעמדות הרלוונטיות לדמוקרטית - תוך איסוף התגובות וכימותן (מלשון כימות). בטוח שיש כאן אנשי מקצוע שיודעים את העבודה, וכן הרבה אנשים שידברו עם הסובבים אותם ויגבירו מודעות לקיום האופציה הזאת ברמה השורשית.
אז בהצלחה לכולנו!
כפי שנכתב, כך גם אני מרגיש, לאורך ולרוחב המפה הפוליטית אין אף מפלגה שקרובה לייצג את השקפותיי והמערכת הנוכחית רקובה ומושחתת, גם בעיני עדיף לפתוח דף חדש ולהביא את מה שרצינו בצורה הכי פשוטה ונקיה ולהניח לכל הרפש הפוליטי להסירעצמו
הרצון לקיים/לשמר את המנגנון הדמוקרטי צריך להיות הבסיס של כל מפלגה המועמדת לבחירה לכנסת. רצון זה אינו מהווה בסיס רחב מספיק לקיום מפלגה המובילה דרך.
נראה כי הדמוקרטית חוזרת על הטעות של כל מפלגת ״מרכז״ שהוקמה כאן לאורך השנים. המחשבה כי הדמוקרטיה היא רעיון מאגד מובילה להתעלמות מהרצונות והצרכים המעצבים את תפיסות העולם שלנו בשלל נושאים אחרים - הסיכסוך הישראלי פלסטיני, כלכלה, חינוך, קשרי חוץ, איכות סביבה, דת ומדינה, סמכויות אכיפה, ונושאים רבים נוספים.
גילוי הזירה הפוליטית אינו מחייב הקמה של משהו חדש. קומו הצטרפו למפלגות הקיימות, איש.ה איש.ה לפי תפיסת עולמו, והשפיעו על התנהלותם מבפנים. דרשו דמוקרטיה מתוך המפלגה וכלפי המערכת כולה.
כאשר הזירה הדמוקרטית היא מגרש המשחקים שלנו, כל מפלגה מביא לשולחן את תפיסת עולה ומנסה לקדמה בזירה הציבורית והפרלמנטרית. נראה כי הדמוקרטית מנסה לקיים את הפרלמנט בתוך המפלגה. העבר מוכיח שזה לא בר קימא.
הקמה של מפלגות חדשות רק מרסקת את הזירה הפרלמנטרית לפרורים, אשר אינם מסוגלים להקים קואליציה ולהוביל דרך. כל המפלגה חשופה למניפולציות וסחיטה. הקואליציה והאופוזיציה משותקות ואינן יכולות לקיים את המשחק הדמוקרטי, מכיון שזה מתקיים, לכאורה, בתוך הזירה הפנים מפלגתית. אלא, שזו הפנים מפלגתית מנסה לגשר על פערים גדולים מידי בתפיסות העולם של חברי המפלגה ונציגיה. וכך יוצא שחברי המפלגה יוצאים מהמשחק מאוכזבים מהמשחק הפוליטי.
קח.י/ו את העתיד בידיים. הצטרפו והשפיעו מתוך המפלגות שמייצגות את תפיסת העולם המתאימה לכם. הניסיון לקיים מפלגה רק על בסיס הרצון לקיים פה דמוקרטיה יוביל בהכרח לריסוק האמון בדמוקרטיה.
הייתי שותף למחאה מיום לידתה בכיכר גורן בפתח תקוה. עמדתי שם וחיזקתי את ידי ישי הדס כמו אהרון ומשה, כאשר היינו רק אנשים בודדים. כאשר המחאה התגברה, ניסיתי יחד עם קבוצת ״מבצר הדמוקרטיה״ - אלה שהגישו את בג״ץ נתניהו והפסידו 11:0 - להבין איך תקום אופוזיציה אשר תחליף את שלטונו המושחת והמשחית. לא הצלחנו להבין. במקביל, הגיעו סקרים שהראו שיש המון אנשים מיואשים, שאין להם למי להצביע. עשינו סקר משלנו, ושאלנו: ״ אם תנועות המחאה יקימו יחדיו מפלגה אשר תילחם על הגשמת עקרונות הדמוקרטיה של חרות, שוויון וערבות הדדית, ונניח שכל המפלגות האחרות היו נשארות זהות. אילו הבחירות היו מתקיימות כיום, למי היית מצביע?״ התוצאות היו מאוד משמחות ומפתיעות. הם הראו כי יש צמא למפלגה חדשה, אשר תהפוך את הכח האזרחי של המפלגה לכח פוליטי, ולכן התחלתי, יחד עם רבים וטובים, בתהליך של הקמת הדמוקרטית.
ניצלתי את הידע שרכשתי ביסודות הדמוקרטיה במחקרי בנושא בשנים האחרונות, וגיבשתי מבנה, חוקה ותקנון, אשר עברו תחת עיניהם הבוחנות וידיהם העורכות של עשרות אנשים ויותר. אני מקווה שבסיס זה של הדמוקרטית יוכיח את איתנותו לשנים רבות.
ככל שהתהליך מתקדם, ובעקבות פגישות ושיחות עם מנהיגים פוליטיים, אנשי המחאה, ורבים רבים אחרים, נראה שאכן הצורך הוא אמיתי, וכי הכיוון שאנחנו הולכים בוא הוא נכון ומשרת אותו.
עוד עדות לנכונות הכיוון אלו המתנדבים המופלאים אשר מצטרפים לדמוקרטית, ועוזרים לנו להתקדם בכל החזיתות.
מעדיפה להיות תמימה ולהקים מפלגה חדשה מאשר לשבת בבית ולא לעשות. בחרתי לקחת את עתידי ועתיד ילדיי בידיי.
ניתוח הקפיץ חשוב בעיניי, ולא יהיה דבר מכעיס ומאכזב יותר מזה שבסיום הסערה הציבורית שמתחוללת חבורת אופורטוניסטים יצטרפו למפלגות קיימות או שיבנו עוד איזו ישות לא דמוקרטית ככחול לבן, מה שיותיר אותנו שוב עם חוסר יכולת לשלוט בנבחרי הציבור.
כל יום אני שואל את עצמי מה היה קורה אילו מפלגה כמו כחול לבן הייתה דמוקרטית והייתה נאלצת להגיש את ההסכם הקואליציוני שבנתה למתפקדיה, ואיזו אצבע משולשת הייתה חוטפת. היינו היום במקום אחר לגמרי