הפרדת דת ממדינה משמעותה שהמדינה אינה מממנת ואינה מתערבת באמונתו הדתית של הפרט. כל קהילה תאמין במה שהיא רוצה ותממן בעצמה את פעולותיה.
משמעות הדבר היא שהדת אינה מתערבת בניהול המדינה והמדינה אינה מתערבת בפולחן הדתי: 1. המדינה אינה מנהלת או מממנת מוסדות דת. 2. חינוך דתי יהיה במימון המאמינים, באמצעות תוספת לתשלום ארנונה. כל פעילות הדת תאורגן במיקור חוץ ותנוהל ברשות המקומית. 3. לא יתאפשרו מופעי דת במרחב הציבורי. 4. נישואים, גרושין, קבורה אזרחיים יהיו באותו מעמד כמו דתיים. 5. לא יתאפשר קיום מפלגות על רקע דתי, על מנת שלא יהיו קבוצות לחץ על השלטון. 6. המדינה תוודא שפעילות דתית אינה פוגעת בזכויות יסוד של הפרט.