איך נאבקים בשחיתות השלטונית?

מאבק בשחיתות השלטונית

הצעה מאת - מלי פולישוק בלוך, עו"ד

חברת כנסת ויו"ר ועדת ביקורת המדינה, לשעבר

שחיתות שלטונית מהווה סכנה ממשית לדמוקרטיה כאשר נבחר ציבור דואג לעצמו או למקורביו במקום לאינטרס הציבורי; השחיתות מערערת את אמון הציבור בנבחריו ובמוסדות השלטון. פגיעה באמון הציבור גורמת להחלשה מהותית ביסודות הדמוקרטיה ובכלל זה פוגעת בשומרי הסף של המערכת הציבורית.

שחיתות שלטונית כוללת: גניבת כספי ציבור, ניצול משאבי ציבור לתועלות אישיות, מנהל בלתי תקין, העדפת מקורבים על חשבון הציבור, מינויים בלתי ראויים, מכרזים "תפורים" וקשרים פסולים בין הון ושלטון.

שחיתות שלטונית פוגעת אישית בכל אזרח ואזרחית. גניבת משאבי ציבור ומינוי מקורבים חסרי כישורים לתפקידים במערכות השלטון גוזלת מהציבור משאבים ופוגעת באיכות השירותים שהוא מקבל.

המטרה:

הטמעת נורמות של דוגמא אישית וטוהר מידות במוסדות השלטון להחזרת אמון הציבור במערכת הפוליטית לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית ויצירת תרבות פוליטית איכותית.

דרכי פעולה:

· הקמת מטה למאבק בשחיתות שירכז ויקדם את מכלול הפעילויות שלהלן:

· שקיפות הינה הכלי היעיל ביותר למאבק בשחיתות שלטונית, לכן ייקבע נוהל שקיפות בכל הליכי קבלת ההחלטות, פרסום החלטות ופרוטוקולים, צילום ישיבות תכנון ובנייה, פרסום לוח פגישות של נבחרי ציבור ועוד.

· להטמעת הנורמה של דוגמא אישית, תיקבע בחוק אחריות אישית על שרים ובעלי תפקידים בכירים במוסדות השלטון, כפי שזו חלה ברשויות המקומיות, במקרים של חריגה ממנהל תקין.

· קידום חוק המגביל משך כהונת ראש ממשלה ושרים לשתי קדנציות או 8 שנים, המאוחר מביניהם, ולראש רשות מקומית שתי קדנציות או 10 שנים.

· המאבק בשחיתות יבוצע בזמן אמת ולא בדיעבד – על מנת להביא לתיקון הליקויים ולמנוע מחדלים. הפקת הלקחים צריכה להיות מיושמת לאלתר.

· העברת הסמכות להחלטה על העמדה לדין של ראש ממשלה ושרים מידיו של היועמ"ש לערכאה מיוחדת של בית משפט עליון, (כפי שקבוע בחוק לעניין החלטה להגיש תביעה ייצוגית).

· ביטול זכות השתיקה לנבחרי ציבור.

· מי שהוגש נגדו כתב אישום לא יוכל להיות מועמד לכנסת ואם הוגש נגדו כתב אישום בזמן כהונתו – יפוטר לאלתר מתפקידו.

· קיום הליך מהיר ומיוחד של אכיפת החוק ע"י גורמי אכיפת החוק, לטיפול בשחיתות שלטונית.

· על גורמי אכיפת החוק, שומרי הסף ובתי המשפט לקצר את זמן קבלת הכרעות דינם של נבחרי ציבור. התרשלות וגרירת רגלים של מערכת שומרי הסף והאכיפה פוגעת בציבור, אשר נבחריו חשודים בפלילים.

· עינוי דין – הפרסום בדבר החשדות כנגד נבחרי ציבור, מעצים את עינוי הדין. מאידך, אנשים החשודים בפלילים נבחרים שוב ושוב לייצג את הציבור בכנסת, דבר היוצר זילות של החוק.

· פרסום שמות המבוקרים בדו"חות מבקר המדינה, על מנת שיובהר לציבור מי הם אותם פוליטיקאים ובעלי תפקידים בכירים שסרחו או כשלו בתפקידם ולמנוע מצב בו הם ימשיכו בתפקידם או אף יקודמו לתפקידים בכירים יותר.

· קידום עובדי ציבור אך ורק על יסוד כישוריהם והצלחתם במילוי תפקידם.

· מאבק למען אכיפה בלתי מתפשרת של שלטון החוק ונגד כל פגיעה בבית המשפט ובשופטיו.

· חיזוק עצמאות ומתן סמכויות למבקר המדינה והמבקרים הפנימיים.

· מימון בחירות על ידי המדינה שתרכיב תקציב סל בחירות ריאלי ושוויוני.

· נושאי משרה בכירים בשרות הציבורי יעברו תקופת צינון ממושכת עם סיום תפקידם.

· חיזוק תפקידה של הכנסת כשומרת הסף של הרשות המבצעת, לדוגמא: הקמת צוות מומחים עצמאי בנושאי תקצוב מערכת הביטחון שייעץ לחברי הכנסת בקביעת התקציב והפיקוח על ביצועו.

· הקמת צוות מעקב בוועדת ביקורת המדינה לבחינת ביצוע המלצות הועדה ומבקר המדינה.

· החמרת עונשים בעבירות של שוחד והפרת אמונים של נבחרי ציבור.

· דחיית הצעות חוק שמטרתן החלשת שומרי הסף ומערכת אכיפת החוק.