איריס יקרה, כמובן שיש בתוך התוכנית, שפה ערבית תהיה שפה שנייה בבתי ספר יהודים. שמורים ערבים יהיו חלק ממנה. נוכחות מורים ערבים בבתי ספר יהודים ומורים יהודים בבתי ספר ערבים חובה!
שלום לכולם. לא קראתי את התכנית כי החלטתי להתמקד בנושא בעלי החיים. אך אני מורה לערבית ואקטיביסטית בנושא. חשוב שיהיה ביטוי לנושא לימוד ערבית בתכנית. ערבית מדוברת במיוחד. אך גם ערבית ספרותית. אני לרשותכם בנושא אוכל להכין מסמך או מאמר . תודה.
כבר היום מערכת החינוך דוגלת (על הנייר) בהקניית כישורים רגשיים, חברתיים, חשיבתיים, ומעשיים.
הבעיה היא ביישום.
ריבוי המקצועות גורם לאובדן הידע והכישורים זמן קצר לאחר הלמידה. כדי למנוע "ריצה על החומר" שלא מאפשרת הטמעה, אפשר לצמצם את מספר המקצועות. הטמעת הכישורים תהיה חזקה יותר והידע יהיה רלוונטי יותר.
ביסודיאפשר לאחד את מקצועות הכישורים הרגשיים והחברתיים ("מפתח הל"ב" עם "כישורי חיים") ומקצועות עם כישורים חשיבתיים דומים ("שפת אם" עם "תנ"ך"/"מורשת איסלאמית"/ספר עם חשיבות תרבותית-מורשתית). במיוחד חשובים כישורי ההתמודדות עם הלימודים עצמם, עם הרגשות, ועם מצבים החברתיים. אלה כישורים חשובים לא פחות מכישורי קרא וכתוב, במיוחד בימינו כשילדים וילדות מופצצים בתכנים נצלניים ומסוכנים באינטרנט. החל מהרגע שבו כישורי הקריאה של התלמידות מאפשרים קריאה של מאמרים, צריך ללמד חשיבה ביקורתית.
בחטיבותובתיכונים אפשר להמיר מקצועות חובה לבחירה (אזרחות, היסטוריה, ספרות, תנ"ך). אני יודע שתקום צעקה על שמיטה של מקצועות חשובים כל כך, אבל אין להם שום חשיבות אם התלמידות לא זוכרות אפילו 10% מהחומר שנלמד. חשוב יותר להקנות כישורים בצורה מעמיקה, אותם כישורים שמערכת החינוך כבר היום טוענת שהיא אמורה להקנות.
את השעות ש"הרווחנו" בחטיבות ובתיכונים נשקיע באנגלית ובהוספת סעיפי חשיבה ביקורתית למקצועות המתאימים.
לתלמידים המתקדמים צריך להכין תוכניות למידה עצמאית (עם ציונים) במתכונת של חוברות עבודה וכו'. התלמידים המתקשים יקבלו יותר תשומת לב אישית והתלמידים המתקדמים יוכלו לעבוד בקצב מתקדם. בעניין שיעורי בית, יש חשיבות עצומה בכישורי לימוד עצמיים, אבל צריך למטב או לשנות את מתכונת שיעורי הבית הנוכחית כדי למזער את ההשפעות השליליות של שיעורי בית.
תוכניות כמו "100 מושגי יסוד" צריך לבטל, הן יוצרות "ריצה על חומר" שלא משרתת את התלמידות. גם אם אנחנו מזדעזעות שהציבור לא יודע, למשל, מי הייתה הנרייטה סאלד, אולי הציבור צריך ללמוד את המושגים האלה מחוץ לבית הספר.
התוצאה הסופית צריכה להיות פחות לחץ על חומר ויותר כישורים נדרשים, יותר חיזוק של המתקשים ויותר תכנים ללמידה עצמית למתקדמים.
שלום דור . תודה על מה שהצעת וכתבת. אני מסכימה אתך ברב הדברים. להכשיר למיומנויחות למידה , לדאוג לתהליך הלמידה ואופן השגת הידע ולא למידת הידע.
חשיבה ביקורתית אפשרית גם בגיל צעיר מאוד ללא קרוא וכתוב ונסיתי את זה עם סטודנטיות שלי במסגרת ההתנסות שלהן בגנים. צריך לשנות את מנגנון הפעילות בבתי ספר. על זה יש לי תורה שלמה שנסיתי להכניס למסמך חינוך שלנו. זה מחייב חשיבה מחוץ לקופסא. זה מחייב בניית חברה אחרת שלומדת גם עם התלמידים שלה וכך היא ממשיכה להיות רלונטית להם.
העלאת רמת החינוך ואיכותו תתקיים אם המורים יעסקו בחינוך ולא המילוי טפסים הניגרשים מהם באופק חדש. המורים עובדים מספר שעות בלתי ניתפס ולכן תלמידה שלי שסיימה מסלול הוראה במיכללה מעדיפה לעבוד כשומרת ולא כמורה!
אני עוסק שנים בפיתוח מודל חדש לחינוך שיהווה שינוי פרדיגמה ולא תיקון של מערכת שעבר זמנה. אשמח לפתוח דיון על מה צריך להיות המודל החדש של מערכת החינוך במאה ה-21. הגוף שמקבל תקציב ענק והתוצאה לאורך עשרות שנים היא שבוגרות ובוגרים של שנים ארוכות במערכת לא זוכרים כמעט כלום ממה שקרה שם. תחשבו על זה רגע. מי בשוק הפרטי היה מכשיר עובדים במשך שנים כאשר בסופו הם/ן לא ידעו לעשות כלום? צריך ראורגניזציה מוחלטת.
שני דברים משמעותיים שחסרים במסמך:1. פרקטיקה. הצהרות קצת גלובליות מדי. צריך לפרוט אותן. אולי הדוגמה המהותית ביותר - סעיף 2 עוסק בבניית שותפות אזרחית בין השבטים בישראל. איחוד הזרמים? הגדרת שיתופי פעולה בין מגזריים כחלק אינטגרלי מתכנית הלימודים? הכנסת תכנים "על" שבטים אחרים ללימודים? תמריצים לבתי ספר שישתפו פעולה עם אחרים? דורש פירוט. אשמח לסייע בכתיבה, מסכים עם הערת @ישי מור לגבי עריכה משותפת בפורמט כלשהו
2. התייחסות לאוטונומיה של בתי הספר מעבר לתחום הפדגוגי. לבי הספר כיום אין שום גמישות ארגונית שתאפשר להם להתאים את עצמם לקהילות, לשינויים החברתיים ולצרכים המשתנים. האוטונומיה צריכה לגדול גם בתחומי העסקת המורים, מערכת השעות, הדיסציפלינות הנלמדות כיו"ב.
נושא המאבק החברתי של הפנתרים השחורים היה והינו אבן דרך.
אין איזכור לכך בשום תוכנית לימודים, לא היסטורי, לא אזרחות ולא ספרות.
לטעמי הנושא חייב לעלות ולצוף.
איריס יקרה, כמובן שיש בתוך התוכנית, שפה ערבית תהיה שפה שנייה בבתי ספר יהודים. שמורים ערבים יהיו חלק ממנה. נוכחות מורים ערבים בבתי ספר יהודים ומורים יהודים בבתי ספר ערבים חובה!
שלום לכולם. לא קראתי את התכנית כי החלטתי להתמקד בנושא בעלי החיים. אך אני מורה לערבית ואקטיביסטית בנושא. חשוב שיהיה ביטוי לנושא לימוד ערבית בתכנית. ערבית מדוברת במיוחד. אך גם ערבית ספרותית. אני לרשותכם בנושא אוכל להכין מסמך או מאמר . תודה.
כבר היום מערכת החינוך דוגלת (על הנייר) בהקניית כישורים רגשיים, חברתיים, חשיבתיים, ומעשיים.
הבעיה היא ביישום.
ריבוי המקצועות גורם לאובדן הידע והכישורים זמן קצר לאחר הלמידה. כדי למנוע "ריצה על החומר" שלא מאפשרת הטמעה, אפשר לצמצם את מספר המקצועות. הטמעת הכישורים תהיה חזקה יותר והידע יהיה רלוונטי יותר.
ביסודי אפשר לאחד את מקצועות הכישורים הרגשיים והחברתיים ("מפתח הל"ב" עם "כישורי חיים") ומקצועות עם כישורים חשיבתיים דומים ("שפת אם" עם "תנ"ך"/"מורשת איסלאמית"/ספר עם חשיבות תרבותית-מורשתית). במיוחד חשובים כישורי ההתמודדות עם הלימודים עצמם, עם הרגשות, ועם מצבים החברתיים. אלה כישורים חשובים לא פחות מכישורי קרא וכתוב, במיוחד בימינו כשילדים וילדות מופצצים בתכנים נצלניים ומסוכנים באינטרנט. החל מהרגע שבו כישורי הקריאה של התלמידות מאפשרים קריאה של מאמרים, צריך ללמד חשיבה ביקורתית.
בחטיבות ובתיכונים אפשר להמיר מקצועות חובה לבחירה (אזרחות, היסטוריה, ספרות, תנ"ך). אני יודע שתקום צעקה על שמיטה של מקצועות חשובים כל כך, אבל אין להם שום חשיבות אם התלמידות לא זוכרות אפילו 10% מהחומר שנלמד. חשוב יותר להקנות כישורים בצורה מעמיקה, אותם כישורים שמערכת החינוך כבר היום טוענת שהיא אמורה להקנות.
את השעות ש"הרווחנו" בחטיבות ובתיכונים נשקיע באנגלית ובהוספת סעיפי חשיבה ביקורתית למקצועות המתאימים.
לתלמידים המתקדמים צריך להכין תוכניות למידה עצמאית (עם ציונים) במתכונת של חוברות עבודה וכו'. התלמידים המתקשים יקבלו יותר תשומת לב אישית והתלמידים המתקדמים יוכלו לעבוד בקצב מתקדם. בעניין שיעורי בית, יש חשיבות עצומה בכישורי לימוד עצמיים, אבל צריך למטב או לשנות את מתכונת שיעורי הבית הנוכחית כדי למזער את ההשפעות השליליות של שיעורי בית.
תוכניות כמו "100 מושגי יסוד" צריך לבטל, הן יוצרות "ריצה על חומר" שלא משרתת את התלמידות. גם אם אנחנו מזדעזעות שהציבור לא יודע, למשל, מי הייתה הנרייטה סאלד, אולי הציבור צריך ללמוד את המושגים האלה מחוץ לבית הספר.
התוצאה הסופית צריכה להיות פחות לחץ על חומר ויותר כישורים נדרשים, יותר חיזוק של המתקשים ויותר תכנים ללמידה עצמית למתקדמים.
במערכת החינוך קיימים המון מורים יצירתיים עם המון רצון לשנות ולעשות.
אבל-
כל המערכת כ"כ מיושנת. הכל נופל בגלל חוסר שעות ותוכניות לימוד מיושנות ועמוסות. חוסר באמצעי קצה. כיתות עמוסות לעייפה. מורות מתוסכלות.
מערכת החינוך צריכה לעבור ללמידה אחרת. המערכת הישנה כבר לא מותאמת לחיים המודרנים
העלאת רמת החינוך ואיכותו תתקיים אם המורים יעסקו בחינוך ולא המילוי טפסים הניגרשים מהם באופק חדש. המורים עובדים מספר שעות בלתי ניתפס ולכן תלמידה שלי שסיימה מסלול הוראה במיכללה מעדיפה לעבוד כשומרת ולא כמורה!
אני עוסק שנים בפיתוח מודל חדש לחינוך שיהווה שינוי פרדיגמה ולא תיקון של מערכת שעבר זמנה. אשמח לפתוח דיון על מה צריך להיות המודל החדש של מערכת החינוך במאה ה-21. הגוף שמקבל תקציב ענק והתוצאה לאורך עשרות שנים היא שבוגרות ובוגרים של שנים ארוכות במערכת לא זוכרים כמעט כלום ממה שקרה שם. תחשבו על זה רגע. מי בשוק הפרטי היה מכשיר עובדים במשך שנים כאשר בסופו הם/ן לא ידעו לעשות כלום? צריך ראורגניזציה מוחלטת.
שני דברים משמעותיים שחסרים במסמך: 1. פרקטיקה. הצהרות קצת גלובליות מדי. צריך לפרוט אותן. אולי הדוגמה המהותית ביותר - סעיף 2 עוסק בבניית שותפות אזרחית בין השבטים בישראל. איחוד הזרמים? הגדרת שיתופי פעולה בין מגזריים כחלק אינטגרלי מתכנית הלימודים? הכנסת תכנים "על" שבטים אחרים ללימודים? תמריצים לבתי ספר שישתפו פעולה עם אחרים? דורש פירוט. אשמח לסייע בכתיבה, מסכים עם הערת @ישי מור לגבי עריכה משותפת בפורמט כלשהו
2. התייחסות לאוטונומיה של בתי הספר מעבר לתחום הפדגוגי. לבי הספר כיום אין שום גמישות ארגונית שתאפשר להם להתאים את עצמם לקהילות, לשינויים החברתיים ולצרכים המשתנים. האוטונומיה צריכה לגדול גם בתחומי העסקת המורים, מערכת השעות, הדיסציפלינות הנלמדות כיו"ב.
היי זיקה, הבנדנות הוורודות משתמשות בכלי לעריכה משותפת של מסמכי עמדה: https://app.consenz.co.il/#/document/pink/welcome
אולי אנחנו יכולים גם? או לפחות גוגל דוקס? או, אפשרות אחרת: צוות מצומצם עורך טיוטה ואז כולם מגיבים עליה עם https://web.hypothes.is
מסמך וורד זה דבר מאד בעייתי לעריכה משותפת ודיון