העסקה קבלנית

הנושא לדעתי כפוף לשינוי המבנה המעמדי של החברה בין הים לירדן. אם החשיבה כאן, בישראל, הייתה קצת יותר מעמדית, היה ברור שההצלחה הכלכלית של ישראל "הציונית" נובעת מזלילת הכלכלה השבויה "הפרימיטיבית- פלסטינית" בשטחים. ומאז האינתיפדה החמושה, בה הופרדה האוכלוסיה המורדת של "עובדים דלי זכויות" ויובאו עובדים זרים (דלי זכויות חלופיים) ושוק עובדי הקבלן החל להתפתח (לייצור עובדים ישראלים דלי זכויות חלופיים), ועל מנת להכנס לבור בין האוכלוסיות ולמלא את המחסור שנוצר עם הדחקת הפלסטינאים מעבר לגדר. יום אחד כל ישראלי ידע מהי רשימת המעמדות בין הים לירדן - יש (אם מצמצמים) לפחות 10 קבוצות בני אדם בעלות זכויות וחובות שונות כאן: 1. אוכלוסית מתנחלים בעלי זכות לבחור ולהבחר המקבלים מלוא זכויות סוציאלדמוקרטיות כולל כיתות קטנות וסבסוד מגורים. 2. אוכלוסיה חרדית בעלת זכות לבחור ולהבחר המקבלת זכויות סוציאלדמוקרטיות בתחום החינוך והבריאות אך פחות בתחום הדיור. 3. אוכלוסיה ישראלית מסורתית\חילונית בעלת זכות לבחור ולהבחר. 4. אוכלוסיית פלסטינאים דרוזים ונוצרים בעלת זכויות לבחור ולהבחר אך פחות זכויות בניה וקרקע 5. אוכלוסיית פלסטינאים בדרום (בדואים) עם זכויות לבחור ולהבחר אך ללא זכות בניה ומגורים בקרקע. 6. אוכלוסיית מזרח ירושלים ללא זכויות אלא לבחור רק לרשות המקומית ושלילת זכויות אם יצאו מהטריטוריה לזמן ממושך. 7. אוכלוסיית הגדה המערבית שרשאית לבחור הנהגה עירונית וזקוקה לאישור ישראלי להיתר עבודה ותנועה. 8. אוכלוסיית עובדים זרים הגרים אצל מעסיקיהם ואין להם זכויות לבחור ולהיבחר, רק לשרת. 9. אוכלוסיית עזה שגרה בגטו חסר זכויות. 10. יהודים שבכלל לא חיים כאן אבל יש להם זכות תיאורטית לקבל אזרחות כי סבא שלהם ענה על התנאים של חוק השבות (למשל המרגל האמריקאי)

עכשיו, בוא נבטל את המדרג המעמדי ונאפשר תנאי בסיס שווים - זהים לכל עם ישראל, בין אם הוא מלוחמי בר כוכבא שהתאסלמו בחברון לפני 400 שנים או יהודי מרוקאי שעלה ב 1959 או משפחת הרבי אבו-אלעפיה מספרד שהגיע ליפו והתאסלמה או יליד הארץ לניצולי שואה מוורשה... "הכלכלה" תתחלק אחרת והגדרות האיחוד האירופאי והבנק האמריקאי יצנחו כי פתאום כי המרמה נחשפה ונספרו חצי מהאוכלוסיה שכיום הסטסיסטיקה עיוורת לה.