מצע לתעסוקה ופרנסה - הצעת צוות כלכלה וחברה

כלכלה וחברה: עבודה ופרנסה - הצעה למצע

צוות כלכלה וחברה ינואר 2021

עו"ד מלי פולישוק בלוך, צפריר איתן, אורלי מור, ארנון הראל, איילה הוכהויזר, כוכי עם-עד, עלי ברוק, אורלי רפמן, גאדיר האני, ד"ר יעלה רענן.

מטרת המסמך

להוות תשתית למסמך בנושא עבודה ופרנסה, שישתלב כפרק במצע הכלכלי-חברתי של המפלגה.

מבוא

מגיפת הקורונה ומדיניות הממשלה בטיפול בנושא גרמו למשבר כלכלי חמור ביותר, המכה כמעט בכל בית בישראל. מיליון מובטלים.ות כ-70% מהן.ם נשים), שלרבות ורבים מהן.ם לא יהיה לאן לחזור עם תום המשבר, והן.ם יזדקקו לעבודה ולפרנסה.

משבר זה התווסף לשיעור תעסוקה נמוך שהיה לפניו - שיעורי אבטלה גבוהים במגזר הערבי, ושיעור תעסוקה נמוך מרצון במגזר החרדי.

המשבר החמור מהווה גם אתגר וגם הזדמנות לביצוע שינוי מהותי בתחום התעסוקה בישראל.

מטרות

1. הגדלת שיעור ההשתתפות של ישראליות.ים בכוח העבודה במשק (להלן: שיעור התעסוקה).

2. השבת מובטלים.ות למעגל העבודה.

הגדלת שיעור התעסוקה במשק

הגידול בשיעור התעסוקה במשק יושג באמצעות פעולה משולבת של -

(1) יצירת מקומות עבודה חדשים.

המדינה תעודד יצירת מקומות עבודה חדשים, ברי-תועלת כלכלית וחדשניים, שגם יספקו משרות במשכורות גבוהות וגם יתרמו לסביבה ולקיימות, לתשתיות מגדילות פריון ואיכות חיים ולייצוא.

(2) יצירת מוטיבציה ליציאה לעבודה – הן למובטלים.ות (דורשי.ות עבודה) והן לציבורים הלא-מועסקים כיום.

המדינה תשנה מדיניות תשלומי אבטלה וקצבאות, כך שהם יתנו לכל האזרחים ביטחון כלכלי מחד, ומוטיבציה לצאת לעבודה, או להכשרה לעבודה, מאידך.

(3) הקניית יכולות לעבודה.

הקמת מערך להתאמת עובדים למקצועות השונים, והכשרות במימון המדינה ובשיתוף עם התעשייה.

מימון

המימון למימוש תוכניות אלה יושג ממקורות מגוונים:

· השקעות פרטיות.

· גידול משמעותי בתוצר, בעקבות הגידול בשיעור המועסקים והעלאת הפריון.

· גידול בייצוא, עקב גידול במשרות עתירות טכנולוגיה והיי-טק.

· העמקה בגביית מסים.

· שינויי עדיפויות בתקציב.

במקביל, ועד שתוכניות אלו ימומשו, יינתן סיוע ממשלתי למובטלים ולמודרי תעסוקה על-פי מדיניות של עידוד תעסוקה – ולא של עידוד אבטלה.

(1) יצירת מקומות עבודה חדשים: פירוט

· חברות הייטק

ישראל משופעת בא.נשי היי-טק מצטיינים בקנה מידה עולמי, המשולבים בחברות ענק בינלאומיות ובולטים בחדשנות ובהקמת חברות סטארט-אפ. שנת 2020 (שנת הקורונה) סיפקה עדות לחוסנה של תעשיית ההיי-טק ולתרומתה למדינה, כאשר התעשייה המשיכה לפעול לכל אורכה וספגה מעט מאוד נזק. עובדי היי-טק כמעט ולא נפגעו, וההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות הגיעו לכ- 10 מיליארד דולר.

אולם, למרות שכ-50% מהייצוא הישראלי בא מהיי-טק, רק 9% מכלל המועסקים במשק הם עובדי היי-טק.

היעד:

הכפלת מספר עובדי ההיי-טק, השקעות בשיפור קיימות/סביבה, הגדלת פריון בכל ענפי המשק.

השיטה:

השקעה פרטית ממונפת ממשלתית:

• בסטארט-אפים מוטי סביבה/קיימות – כגון אנרגיות חלופיות (שמש, רוח, מימן), אגירה (צוואר בקבוק בשימוש באנרגיות שמש, רוח), רכב חשמלי ו/או מימן, תחליפי בשר, מים, קרקע. השקעה בתשתיות שיגדילו פריון – כגון תחבורה ציבורית, בעיקר הסעת המונים (רכבות, ותחבורה חדשנית מדלת לדלת), תשתית תקשורת מהירה, בעיקר לפריפריה (תאפשר ותשפר עבודה ולימודים מרחוק), דיור, כולל דיור ציבורי.

• השקעה בטכנולוגיות נוספות בעלות פוטנציאל מובילות וייצוא – כגון רפואה, אינטליגנציה מלאכותית, ננו-טכנולוגיה, רובוטיקה וסייבר.

• קורסים והשתלמויות להסבה והשמה במקצועות תוכנה חומרה ותקשוב.

· עצמאים, עסקים קטנים ובינוניים

50% מהמועסקים בישראל הם עצמאים ועסקים קטנים, וחלקם הגדול סובלים מחוסר יציבות ומחוסר ביטחון כלכלי. המדינה תפעל לשיפור מצבם:

• פישוט הביורוקרטיה והרגולציה להקמת עסקים קטנים ובינוניים, ולהמשך קיומם.

• החמרת הרגולציה וההגבלים העסקיים על מונופולים וקרטלים ואכיפה שלהם – כך שיתאפשר לעסקים קטנים להתחרות בתחרות הוגנת.

• הקלות מס לעצמאים.ות בהקמת עסק חדש ולמשך שנה מיום הקמתו.

• הקלות מס לעסקים קטנים, בהתאם למשרות חדשות שהם מייצרים.

• מתן עדיפות לחברות ישראליות על פני חברות זרות במכרזים של מוסדות וחברות ממשלתיות, כמו גם העדפת תוצר מקומי על תוצר מיובא.

• מתן העדפה מתקנת במכרזים ממשלתיים ושל השלטון המקומי, לחברות צעירות, קטנות ובינוניות, על פני חברות גדולות ומבוססות

• עידוד בנות ובני הגיל השלישי לפתוח עסקים קטנים, באמצעות מתן הלוואות בתנאים מועדפים והקלה במיסוי.

• עידוד בעלי.ות עסקים להעסיק את בני ובנות הגיל השלישי, בדרכים שונות (גודל המשרה, אופן ההשתלבות וכד').

· משרות עובדים זרים

בישראל עשרות אלפי עובדים.ות זרים.ות ועובדים.ות שנכנסים.ות משטחי הגדה והרצועה – בעיקר בתחומי הסיעוד, החקלאות, הבניין, התשתיות והניקיון. ישראלים.ות נמנעים.ות מלעבוד בתחומים אלה בשל השכר הנמוך, המתקרב לגובה דמי האבטלה; בשל הקושי הפיזי בעבודות ובשל תדמיתן הגרועה. עידוד ישראלים.ות להשתלב במקצועות אלה ייעשה באמצעות:

(1) קביעת שכר מינימום מוגדל במקצועות הללו.

(2) הקמת הכשרות מקצועיות בתחומים אלה, ודרישה לתעודות מקצוע מחייבות.

(3) הוספת והעדפת רכיבים של תיעוש, מיכון ואוטומציה להגדלת פריון, להעלאת המוניטין ולהורדת מאמץ.

(4) הקלות מס למעסיקים שיעסיקו ישראלים, בעסקים שבהם הגדלת השכר לעומת שכר עובדים זרים עלולה להביא לסגירתם.

(5) הפחתת כמות אישורי העבודה לעובדים זרים – במקביל לביצוע סעיפים (2) (3) (4).

· מקצועות חדשים

התפתחות טכנולוגית גורמת לכך שמקצועות רבים מוחלפים על-ידי מיכון, אוטומציה ובינה מלאכותית. ברוב המקרים מדובר במקצועות Low-tech שהשכר בהם נמוך. לעומת זאת, גדלה הדרישה למקצועות חדשים:

• בהיי-טק – התפתחות טכנולוגית יוצרת מקצועות היי-טק חדשים.

• בתרבות הפנאי – התפתחות טכנולוגית גורמת לעלייה בפנאי ואיתה לתוספת משרות בתחום התיירות והבילוי.

• בתחום הטיפולי – כתוצאה מהעלייה בפנאי, העלייה במספר הא.נשים בגיל השלישי וההתפתחות הטכנולוגית, ניכרת מגמה של גידול במקצועות הטיפוליים, בתחומי בריאות הגוף והנפש, הרוח והספורט.

יבוצעו, בהשקעה פרטית ממונפת ממשלתית, הכשרות והסבות מקצועיות ממקצועות Low-tech למקצועות הנדרשים שלעיל.

(2) יצירת מוטיבציה ליציאה לעבודה: פירוט

· החזרת מובטלים למעגל העבודה

בתקופת הקורונה שיעור האבטלה והחל"ת גדל לממדי ענק. חלק ניכר מהמובטלים.ות / היוצאים.ות לחל"ת הם.ן ממקצועות עם משרות חלקיות והכנסה נמוכה, חלקם.ן, כאמור, לא יוחזרו לעבודה.

פתרונות מוצעים:

• לבאים מעסקים פושטי רגל: מתן הכשרה מקצועית למקצועות נדרשים עם הכנסה גבוהה יותר, במקביל לתשלום דמי האבטלה.

• לבאים מעסקים שעברו לפעילות חלקית וצפויים להתאושש אחרי המשבר: העברה למעסיק של חלק מהשכר, שתותנה בהמשך העסקת העובד והשלמת שכרו. (העסקה בשיפור תשתיות ובשיפוצים בעסק, העברת הכשרות, ועוד).

· הוספת לא מועסקים מרצון, בעיקר חרדים, למעגל העבודה

חרדים תלמידי ישיבות לא נרשמים כמבקשי עבודה ולכן לא נספרים בשיעור האבטלה. הם מקבלים שכר/קצבאות על לימוד תורני והפטור שניתן להם מגיוס לצבא או שירות לאומי כלשהו מותנה בהמשך הלימודים בישיבה. בנוסף, הם חסרים בדר"כ הכשרה ו/או השכלה המאפשרות השתכרות גבוהה משכר מינימום. בשל סיבות אלה רובם ככולם נמנעים מלצאת לעבודה.

אך בשל השכר/קצבאות הנמוכים גדל בקרבם משמעותית שיעור העוני. מצב זה פוגע משמעותית הן בתקציב המדינה והן בתחושת הסולידריות החברתית של משלמי המסים, שחשים כי למעשה הם מממנים את תלמידי הישיבה.

פתרונות מוצעים

שינוי מדיניות המימון הממשלתי ללימודי דת, תוך התאמתו לתנאי המימון לכלל האזרחים, כך:

1. לגילאי חינוך חובה (יסודי וישיבות קטנות) – מימון מלא, תוך חיוב בלימודי ליבה (אנגלית, מחשבים, מדעים).

2. ישיבות וכוללים - בהשוואה עקרונית ללימודים אקדמיים (תלמידים רבים לתואר ראשון, פחות לתואר שני ומעט מאוד לדוקטורט):

• 3 שנים ראשונות - כל אברך שירצה ללמוד תורה יקבל שכר, ובלבד שישלב בהם לימוד כישורי עבודה, בהתאם למקצועות נדרשים.

• שנתיים נוספות - רק לתלמידים הטובים.

• משכורת עבור לימודים תורניים לאורך שנים – רק לעילויים בתורה.

הורדת גיל הפטור מגיוס ל-21.

הכשרות למקצועות נדרשים במימון המדינה, במשותף עם חברות עסקיות שיתחייבו להעסיק את המשתתפים בהמשך.

בניית סביבות עבודה מותאמות לחרדים - עבודה מהבית, הפרדה מגדרית, זמני תפילה.

· מודרי תעסוקה (אנשים עם מוגבלויות, תשושי נפש)

• שכר אוניברסלי – מתן שכר בסיס, ללא תלות בהכנסה.

• הכשרות והשמות במימון מדינה למשרות מתאימות למוגבלות הפיזית ו/או המנטלית.

• הקלות מס למעסיקי מודרי תעסוקה.

· פיתוח מקומות עבודה לגיל שלישי

אזרחים בגיל השלישי מהווים משאב ענק ויקר ערך שאינו מנוצל.

פתרונות מוצעים:

• סיוע למעסיקים בהקמת/הסבת מקומות עבודה וציוד עזר מותאמים ועם נגישות לאנשים עם מוגבלויות

• העסקה בייעוץ, הדרכה וחונכות לצעירים.

• העסקה כמדריכים בחוגים ובאירועים בקהילה.

• העסקה במקומות עבודה המותאמים לגיל השלישי.

(3) הקניית יכולות עבודה

הקניית יכולות עבודה למקצועות נדרשים, בשכר גבוה – כמפורט בסעיפים (1) (2) לעיל.

· התאמת עובדים למקצועות נדרשים בשכר גבוה -

התאמת עובדים לסוגי העיסוקים השונים, בכלים חדשנים מהירים שכבר פותחו

· הכשרות למקצועות נדרשים בשכר גבוה –

הכשרות במימון המדינה בשיתוף עם תעשיות היעד.

הכשרות בסביבה מותאמת למגזר החרדי ולמגזר הערבי

· השמות עובדים, בעיקר בוגרי ההכשרות למקומות עבודה

מקורות מימון

• · הגדלת תקציב המדינה:

• o הגדלת התוצר הלאומי והייצוא כפועל יוצא מהגדלת שיעור התעסוקה, כמפורט לעיל.

• הגדלת פריון העבודה:

§ השקעה בתשתיות כמפורט לעיל

§ הכשרות

§ תרבות עבודה

§ מיכון

§ שיתוף עובדים בהנהלות החברה

§ מניות לעובדים

• טיפול שורש בפנסיה התקציבית.

• מיסוי המונופולים, הקרטלים והבנקים לטובת פרויקטים ייחודיים.

• טיפול שורש בהון השחור (הגדלת מערכות האכיפה, הקטנת השימוש במזומנים) וענישה מחמירה.

• שיתוף הון פרטי: השקעה ממשלתית בחברות היי-טק תומכות סביבה, אנרגיה ותשתיות כמפורט לעיל תמונף באמצעות שיתוף הון פרטי.

• שינוי סדר העדיפויות בתקציבי המדינה: העברות מתקצוב הביטחון, החרדים וההתנחלויות, לתקצוב בריאות, חינוך, רווחה, לשתיות ויצירת מקומות עבודה.