המהות של יוקר הדיור, היא מדיניות מכוונת של העברת כסף ממעמד הביניים והעניים אל בנקאים, יזמים ומשקיעים מהמאיון העליון. חשוב לשים לב שלא מדובר בבעיית היצע, שהרי יש עודף היצע של דירות. ולכן עיסוק בהגדלת ההיצע הוא עקר.
*
מה שנדרש לעשות בנושא אלו מספר צעדים - כולל גם הבאים:
* מיסי הדיור (כולל מע"מ ומחיר קרקע ועוד) על מעמד הביניים והעניים גבוהים מדי, זה עשרות אחוזים ממחיר דירה - ולכן יש להפחית משמעותית את מיסי הדיור על דירות רגילות, ובמקביל להעלות משמעותית את המיסים על המאיון העליון.
* אשראי זמין מדי גורם לניפוח בועת נדל"ן - וכדי למנוע זאת יש לאסור על הבנקים לתת לרוכשי דירה יחידה משכנתאות שההחזר החודשי שלהן גבוה מרבע מההכנסה החודשית של הדייר, וכן לאסור על הבנקים לתת משכנתאות שתקופת ההחזר שלהן מעל ל-15 שנה.
* כדי למנוע ממשקיעי דירות להשתלט על מלאי הדירות - יש לאסור על בנקים לתת משכנתאות למשקיעי דירות, אלא אם כן המשכנתה למשקיעים תהיה בריבית גבוהה במיוחד.
* מחירי השכירות גבוהים מדי - ולכן יש להטיל פיקוח על מחירי השכירות, כך שלא יעלו על רבע מההכנסה של הדייר.
* יש בארץ כמאתיים אלף דירות רפאים, שהן דירות ריקות ולא מאוכלסות. מצב זה יוצר מחסור מלאכותי בהיצע הדירות וכך מייקר באופן מלאכותי את מחירי הדירות ואת דמי השכירות - ולכן יש לקבוע ארנונה גבוהה במיוחד על דירה שעומדת ריקה יותר מזמן שיקבע. לדוגמה לקבוע ארנונה של 300% על דירה שעומדת ריקה יותר מחודשיים. זה יגרום לבעלי דירות הרפאים למכור או להשכיר אותן.
* קבלנים ויזמים רבים מחזיקים קרקעות ריקות זמן ארוך בלי לבנות עליהן, וזה מעלה את מחירי הקרקעות באופן מלאכותי - לכן יש לקבוע בחוק שמי שמחזיק קרקע ולא בונה תוך זמן מסויים הקרקע עוברת לידי המדינה. לדוגמה יזם שלא יסיים בניה שנתיים אחרי שרכש את הקרקע, יאבד את זכויותיו על הקרקע.
* להקים פרוייקטי בנייה ממשלתיים, שיבנו וימכרו דירות בגדלים שונים (דירות חדר אחד, דירות שני חדרים, וכן דירות שלושה וארבעה חדרים), בכל אזורי הביקוש, במחירים שיקבעו ע"י הממשלה (ולא ע"י המגזר הפרטי) ושלא יעלו על 45 משכורות של הדייר (זה צריך להיות בערך בין 200,000 ש"ח לבין 700,000 ש"ח בתלות בגודל הדירה ובמיקומה).
* התחבורה הציבורית בארץ מפגרת למדי יחסית למדינות מקבילות, וכתוצאה מכך הגרים הפריפריה נדרשים להחזיק רכבים פרטיים שעלויותיהם גבוהות, כאשר האלטרנטיבה היא אבטלה, זה גם גורם לרבים להעדיף מגורים באזורי התעסוקה שבמרכז ולעליות מחירי הדיור במרכז - לכן על הרשויות לשנות את מדיניות התחבורה התכנונית והתקציבית, ממדיניות מוטת רכב פרטי, למדיניות מוטת תחבורה ציבורית. וזה ישפר את פיזור האוכלוסיה בין המרכז לפריפריה וכך יגרום להורדת עלויות הדיור במרכז, וכן יוזיל את עלויות התחבורה במיוחד לגרים בפריפריה.
* השכר החציוני, שהוא הרלוונטי לרוב העובדים בישראל, נמוך מדי ביחס לעלות הדיור - ולכן יש לקדם שלל אמצעי מדיניות שיובילו להעלאת השכר החציוני באופן משמעותי, כך שיאפשר לעובדים להשיג דיור בעלות שתואמת את שכרם.
* להגנת חייבי המשכנתאות - יש לאסור על בנקאים לפנות מבתיהם חייבים שאינם עומדים בהחזרי המשכנתא, ובלבד שהם ממצים את כושר ההשתכרות וההחזר שלהם.
*
לא מדובר כאן באסון טבע.
אלא זה הכל החלטות פוליטיות-כלכליות, של אנשים בשר ודם כמונו, ועלינו ללחוץ על מקבלי ההחלטות בשלטון שיפעלו לטובת מעמד הביניים והעניים.