מסמך מדיניות תרבות 2000 כבסיס לעבודה

שלום חברות/ים,

תודה שהסכמתםן להצטרף לפורום תרבות של הדמוקרטית, ולסייע בעיצובו של מסמך מדיניות לשר/ת החינוך, התרבות והספורט הבא/ה.

בשנת 2000 הגישה ועדת חזון התרבות הישראלית, בראשות פרופ' זהר שביט, נייר עמדה על מדיניות התרבות של מדינת ישראל בפני השר דאז, מתן וילנאי. בוועדה היו חברים מאיר אהרונסון, קובי אוז, ד"ר אנה איסקובה, פרופ' משה ליסק, פרופ' עאדל מנע, הד סלע, עמוס קינן, יאיר שלג. מרכזת הוועדה הייתה דיתי רונן.

מסמך רחב זה, ספר בהיקפו, הביא את מאפייני היסוד של תרבות בחברה מודרנית, ושל החברה הישראלית ותרבותה בסוף המאה ה-20, פירט את קווי-היסוד הרצויים של מדיניות התרבות במדינת ישראל, ובהתאם לנייר עמדה ועבודה המוגש בפני שר – גם את הצעתו להרחבת תחומי האחריות של משרד התרבות, כלים למימוש קווי היסוד, ובהם הצעות לתיקון חוקים קיימים, קידום הצעות חוק, המצויות בהליכי חקיקה והצעות לחקיקה חדשה.

בהמשך המסמך הובא חלק נספחים, ובו פרשנות תרבות ועצות של כול אחד/ת מן העוסקים/ות בתחומי התרבות השונים במדינת ישראל.

מאז נכתב מסמך חשוב זה עברו עשרים שנים, ובהם התחלפו כמה וכמה שרי ושרות תרבות. כול שר/ה שבא למשרד הדגיש נקודות מסוימות במדיניותו ובהתאם שינה את מבחני התמיכה למוסדות וליחידים, שביקשו תמיכה מן המשרד, יזם פרויקטים וביטל אחרים. בשני העשורים האלה השתנתה החברה הישראלית. מחד גיסא גברו בה הקיטוב, הפילוג, החשדנות והיריבות בין מחנות פוליטיים וחלקי חברה שונים. מחאות הנשים, הלהטב"ק והקהילה האתיופית, הנכים והקשישים, מחאת החברה הערבית למיגור האלימות בקרבה, ולבסוף מחאת בלפור 2020, הציבו בפני החברה הישראלית מראה, המחייבת טיפול מערכתי כלל משרדי. מאידך גיסא, צעירי וצעירות החברה הערבית בישראל, וגם העולים ממדינות חבר העמים ומאתיופיה, הבהירו את רצונם להשתלב במרקם החברה הישראלית ומוססו את חומות ההפרדה התרבותית בין חלקי החברה הישראלית.

יתר על כן, מגפת הקורונה וההחלטות הממשלתיות בעקבותיה הביאו לחיסול עולם התרבות בישראל. כול גופי ומוסדות התרבות, היוצרים/ות ובעלי/ות המקצועות תומכי ההפקה הגיעו לכדי סכנת סגירה ולפת לחם, יוצרים/ות רבים/ות מצאו עצמםן בלית ברירה עובדים לפרנסתם בפרנסות דחק או במקצועות אחרים, הקהל צמא התרבות מצא עצמו מנותק מגופי התרבות ומן האמנים, ונדמה כי החלטות הממשלה בנוגע לתרבות נגועות באי סבירות קיצונית, באפליה, בדעה קדומה או בחוסר דעת, אם לא חמור מזה.

הדברים הללו מחייבים התבוננות מחודשת במדיניות התרבות של ישראל, ושינוי מדיניות התרבות בהתאם.

לכן, מטרת המפגש בינינו בפורום תרבות של הדמוקרטית היא כתיבה משותפת של מסמך מדיניות תרבות חדש. מכיוון שהבחירות בפתח, והמטרה של כולנו היא להבטיח את קימומה וקיומה של התרבות הישראלית לכול תחומיה וגווניה, זמננו קצר. הפורום הזה אינו פורום חברתי, אלא מעשי. להלן, אם כן, מה שאני מבקש מכול המשתתפים/ות בפורום:

· אנא קראו עד מפגש הזום שלנו ביום ג' 1.12.20, בשעה 10.30, את המסמך המצ"ב.

· בשבועות הקרובים אשמח אם תבדקו כול איש ואישה בתחומה/ו את החוק הנוגע לתחום עיסוקו/ה, באתר הכנסת.

· במידה ויש בעיניכםן צורך בתיקון החוק, העלו את נוסח החוק עם הצעות התיקון שלכםן לפורום התרבות. במידה ויש צורך בעיניכםן בחקיקת חוק חסר, אנא כתבו טיוטה ראשונית של הרעיון. כול תיקון לחוק ו/או הצעת חוק חדשה שתיזמו תועבר על ידי מיידית לפורום החקיקה של הדמוקרטית, שם תיבדק על ידי משפטנים ותנוסח כהצעת חוק.

מסמך המדיניות שלנו והצעות החוק האלה תועמדנה לאישור חברי/ות המפלגה, ואז תשמשנה למשא ומתן הקואליציוני של המפלגה מיד אחרי הבחירות. כך שיש לזה צד מעשי מיידי.

אני מקווה שנפעל יחד בשיתוף פעולה מרבי למען תרבות ישראל.

אילן שיינפלד,

תובל, נובמבר 2020.