הדמוקרטית? ממש ממש לא.

לדעתי, כדי שהמשפט הזה יתגשם - "חתך האוכלוסיה הרלוונטי הוא... כולנו. ", אנו זקוקים ללפחות מחצית מהמתמודדים שיהיו נשים. האם זה קורה? לצערי, התשובה שלילית. יש הרבה פחות נשים שמוכנות להשקיע את האנרגיה האדירה שנדרשת בכדי להגיע לתפקידי הנהגה ציבורית. שלא לדבר על לעבוד בהם במשרה מלאה, ולוותר על איכות החיים . ( רחוק מהמשפחה, עם מעט שעות פנאי..) לכן, סביר שפשוט מי שכן יגיעו דרך שריונים לתפקידים עם כוח והשפעה, יהיו נשים שלא בהכרח מתאימות לתפקיד, אלא פשוט שוריינו לשם. וזו כבר טעות שהציבור ישלם עליה מחיר. אנחנו רואים את זה מתרחש היום בצורה ברורה למדיי, במפלגת הליכוד למשל. לו חוקת המפלגה הייתה כוללת התחייבות לחינוך לשוויון מגדרי, ועידוד נשים וגברים כאחד לקחת על עצמם את עול החיים הציבוריים לו הם מרגישים מתאימים - הייתי תומך בכל הכוח. אך הסעיף הנוכחי הוא שרירותי למדיי, מבוסס על פוליטיקת הזהויות, ולא דמוקרטי, או שוויוני, וצפוי להזיק ולא להועיל, ולכן לא תואם להשקפת העולם שלי ושל רבים אחרים. לו יוסר מחוקת המפלגה, או יוחלף בנוסח אחר, הקורא לחינוך שוויוני יותר, אני מאמין שלרבים יותר יהיה קל להצטרף.

תומר, אם להשתמש באנלוגיה שהבאת, הרי שיש לבחון לא את מספר הנשים באוכלוסיה, כפי שעשית בשאלת עובדי ההייטק, אלא את חתך הנשים שמתמודדות לבחירות. דהיינו - כמה נשים עבדו קשה מאוד לאורך שנים לצבור כוח פוליטי, השפעה, היכרות עם ציבור הבוחרים, אינספור שעות במפגשים עם הבוחרים ובתקשורת איתם, עד כדי קבלת אמון הבורחים לפריימריז, ובהמשך גם לתפקידי מפתח בשלטון. ואז, קל לראות שהמספרים נמוכים מאוד, מפני שכשם שאין מספיק נשים שלומדות את מקצועות התכנות ובשל כך אין מספיק מתכנתות בתעשייה, כך גם אין מספיק נשים שפעילות פוליטית, ולומדות את מקצועות ההנהגה, צוברות נסיון, וגם משקיעות עבודה רבה בתרגום הניסיון הזה לפעילות פוליטית מרכזית בחייהן. כאשר יהיו נראה ייצוג טבעי של חמישים אחוז. ולאנעמוד בפני סכנה של ייצוג מלאכותי שנכפה עלינו בעזרת חוקה, ולא בעזרת המציאות. למה סכנה? מפני שכשאר מורידים את סעיף הניסיון - ההנהגה הפוליטית עלולה להיות מסוכנת לציבור. ואם לחזור לאנלוגיית ההייטק, היית מגייס לתפקידי פיתוח בכירים בהייטק - עובדים שזה אינו תחום הכשרתם? ושלא צברו בו ניסיון משמעותי? ואם כן, מה מידת הסיכון לציבור העובדים ולעצם קיומה הכלכלי של החברה שלך?

גם לי צרם הסעיף הזה בחוקה, ולמרות זאת התפקדתי. אני אנסה להסביר כאן למה. (דרך אגב, נראה לי תמוה להתפקד למפלגה ורק אחרי זה לקרוא את החוקה שלה...)

אני באופן כללי מתנגד להעדפה מתקנת. כשנתקלים במצב של אפליה כנגד אוכלוסיה כלשהי צריך קודם כל לפעול כדי להבין את הסיבה לחוסר השוויון, ואז לטפל בשורש הבעיה. העדפה מתקנת מטפלת לרוב רק בתסימינים, ולעיתים קרובות גורמת לבעיות חדשות - כמו מינוי אנשים פחות ראויים.

לפני שנדבר על הכנסת, אני אתן דוגמה מהתחום שלי - היי-טק. ידוע שבתעשיית היי-טק יש תת-ייצוג לנשים ביחס לאכולוסיה הכללית, כלומר פחות מ-50% מעובדי היי-טק הן נשים. האם צריך לטפל בזה באמצעות העדפה מתקנת? כדי לענות על כך, צריך קודם כל להבין מאיפה זה מתחיל.

למשל, נניח שבהיי-טק יש 20% נשים אבל באוניברסיטאות בכל מחזור 50% ממקבלי תואר ראשון במדעי המחשב הן נשים (מספרים שהמצאתי כרגע). מצב כזה מצביע לכאורה על אפליה בתעשייה כנגד נשים. לעומת זאת, אם גם באקדמיה יש רק 20% נשים בפקולטות הרלוונטיות, אז אולי בעיה בכלל באקדמיה, או במערכת החינוך, או בהסללה חברתית. במקרה השני, העדפה מתקנת בתעשייה יכולה לגרום יותר נזק מתועלת. אבל בכל מקרה, התעשייה צריכה לפעול כדי "להצדיק" את תת-הייצוג שמתקיים בה, ולא להניח שהוא לא באשמתה. גם אם הוא לא באשמתה, אפשר ורצוי לעזור לחברה הכללית לתקן את הבעיה - למשל בעזרת מתן תרומות לארגונים שעוזרים לנשים צעירות ללמוד באקדמיה.

ועכשיו לכנסת. מהו חתך האוכלוסיה הרלוונטי עבור חברי כנסת? כלומר, מאיזה רקע מגיעים חברי הכנסת שלנו? אני לא יודע לענות על זה, אבל נראה לי שהוא מספיק מגוון ככה שבכל מקרה יש שם בערך 50% נשים. מצד שני, בכנסת עצמה יש רק 25.8% נשים. זהו תת-יצוג קיצוני!

למעשה, נראה לי שזו הקבוצה עם *הכי הרבה* תת-ייצוג בכנסת. זה תלוי גם באופן בו משווים בין קבוצות בגדלים שונים. לשם השוואה, לא-יהודים מהווים 26.1% מהאוכלוסיה, ו- 15% מהכנסת. גם כאן יש לכאורה תת-ייצוג, אבל הוא קטן מתת-הייצוג של נשים, גם מבחינה יחסית וגם מבחינה אבסולוטית.

המצב הייחודי של תת-ייצוג של נשים בכנסת מצדיק - לדעתי - את השימוש בכלי של אפליה מתקנת. אני גם חושב שכאשר הייצוג של נשים בכנסת יתקרב ל-50% יהיה זה הזמן לשנות את החוקה - אבל אני לא חושב שזה יקרה בקרוב.

אני חושב שזה גם עונה על השאלה למה להעדיף דווקא את אוכלוסיית הנשים (ולא מדובר כאן על נשים "לבנות" - לא יודע מאיפה הבאת את זה, כי זה בוודאי לא כתוב בחוקה) ולא אוכלוסיות אחרות. בפשטות, כי נשים סובלות הכי הרבה מתת-ייצוג בכנסת.

נשמע כמו רעיון מהסוג: כוונות טובות שמובילות ל -מקום אחר ממה שהתכוונו.. הרי מה דמוקרטי בכפיית שיריוני נשים כפי שסעיף 7 בחוקה מציע? איך זה מקדם את התפיסות על נשים - שאילולי שוריינו לא בהכרח היו נבחרות? האם אין אמונה שהן עשויות להבחר בזכות כישוריהן והאמון שהבוחרים נותנים בהן? מה דמורקטי בבחירת מנהיגות- נשים שלא בהכרח היו נבחרות אילולי שוריין מקומן? ומדוע לדחוק את רצון הבוחרים בקידום מועמדים ומועמדות ראויים שהם מאמינים בהם- בפני החוקה? מצער אותי לראות איך מהלך כזה לא יוביל להגדלת התומכים במפלגה, אלא לצמצום התומכים בה, שכן גם נשים לא בוחרות לפי מין המועמד, אלא לפי ההתאמה שלו או שלה. שכן בחירה פחות טובה תתקע אותנו עם אותו אדם למשך שנים קדימה, וציבור הבוחרות מבין זאת היטב. אני מקווה שתשקלו מחדש את קיום הסעיף בחוקה, שכן כבר מההתחלה זה סעיף בעייתי מאוד, שלא מכבד את כישוריהן של נשים רבות שנמצאות איתנו, ועוד פחות מכך, את הבוחרות.