אחד הנושאים המרכזיים והבסיסיים ביותר הדורשים שינוי בישראל הוא תחום החינוך.
להלן תוכניתי לשינוי פני החינוך הישראלי
חזון ותוכנית פעולה לחינוך והשכלה
החזון – חינוך ציבורי שוויוני ואיכותי לכל ילדי ישראל כבסיס לחברה אזרחית דמוקרטית יצרנית והומאנית. העיקרון המנחה: " ההון האנושי כמשאב לאומי בעל חשיבות עליונה במדינת ישראל" . סדרי עדיפויות לחינוך: עיגון בחקיקה של זכויות האזרח לחינוך ולהשכלה – זכויות האזרח יהיו לימוד חובה חינם החל מהגיל הרך (גיל 3) ועד סיום התיכון. היפוך הפירמידה בחינוך - הקצאת יותר משאבים לגיל הרך, הגיל בו מעצבים את התנהגות האדם, ערכיו ומיומנויות הלמידה והחשיבה. מיטב המורים והגננות לכיתות א-ג, ולכיתות הגן. הקטנת יחס גננת למספר ילדים: כיתות קטנות עד 25 תלמידים. שתי גננות מקצועיות לכיתת גן. חלוקה תקציבית שונה בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמלי – קיימת שונות עצומה בין התלמידים, לרבים מהם המערכת הפורמאלית אינה מתאימה ואילו המערכת הבלתי פורמאלית מתאימה יותר. כיום רק כ- 1% בלבד מוקצה לחינוך הבלתי פורמלי המיועדים לפעילויות בבתי הספר, לסיורים לימודיים, למתנ"סים לתנועות הנוער. תגבור מיוחד לאוכלוסיות חלשות – תמריץ כספי למורים בעלי יכולת מוכחת ללמד תלמידים חלשים. סיוע לתלמידים עם מוגבלויות, לספק להם טכנולוגיות שיסייעו לצמצם את הפער התפקודי. קידום תלמידים מחוננים ומצטיינים – מתן כלים מיוחדים למימוש הפוטנציאל של תלמידים מחוננים ומצוינים. הם שמהווים את הקטר המוביל את קרונות הרכבת, הם שיובילו בעתיד את ההון האנושי של ישראל. תכנים: 1. הבטחת לימודי ליבה בכל מערכת החינוך המתוקצבת לפי העיקרון אין תקצוב ללא לימודי ליבה. 2. שימת דגש על הקניית ערכים ומיומנויות למידה בעיקר בגיל הרך ובבית הספר היסודי ופחות על הקניית ידע. 3. בסיס ערכי משותף לכלל התלמידים – ערכים אוניברסאליים ויהודיים (ערכים יהודיים לאוכלוסייה היהודית ובהקבלה על פי דתם לאוכלוסיות מדתות אחרות). 4. החזרת ערך המצוינות. לכל תלמיד יש להגדיר את המצוינות שלו והיעד אליו הוא שואף להגיע. 5. סל תרבות לכל תלמיד, מותאם לגיל, יצירת מכנה משותף תרבותי לכל הילדים המבוסס על תרבויות מגוונות של אוכלוסיית ישראל, כולל מורשת והכרת הארץ. הקניית מוסיקה בכל גיל כאמצעי חינוכי. 6. לימוד קרוא וכתוב בגן הילדים. 7. לימוד אנגלית ומחשב בכיתה א. 8. תגבור לימודי מדע וטכנולוגיה. וקידום לימוד מקצועות בעלי פוטנציאל כלכלי, כגון חינוך לתעשייה, מלאכה ולהיי-טק. 9. פעילות ספורטיבית כל יום לכל תלמיד ותלמידה, בשיעור ספורט או בפעילות מאורגנת בהפסקות. נפש בריאה בגוף בריא. כיום יש מאות בתי"ס שאין בהם אפילו שעת ספורט אחת בשבוע. 10. חינוך לסובלנות, פלורליזם, דרך ארץ והתנהגות ראויה בין אדם לחברו. מבנה מערכת החינוך 1. חיזוק החינוך הממלכתי – ציבורי. מערכת החינוך חייבת להתבסס על חינוך ממלכתי בו נקבעים תכנים וקריטריונים לאיכות החינוך המשותפים לכלל ילדי ישראל. יבוטלו המגזרים. תינתן אפשרות להורים להוסיף, בהיקף שייקבע, תוספת לשעות הלימוד הקבועות על ידי המדינה, תכנים העונים לצרכי אוכלוסיות שונות. 2. שילוב אוכלוסיות – ממגזרים שונים כולל דתיים וחילונים. 3. העדפה מתקנת ומשאבים מיוחדים ליישובי פריפריה, להשוואת תנאי הלימוד ואיכותם עם מרכז הארץ. 4. צמצום משמעותי של הבירוקרטיה על ידי ביטול המחוזות ויצירת מטה מצומצם ויעיל שתפקידו: קביעת יעדים ותוכניות-על לחינוך, ערכים ותכנים, אמות מידה להוראה ולאיכות המורה, מבחני איכות וביצוע – בקרה לעמידה ביעדים שנקבעו. 5. אוטונומיה וגמישות ניהולית לרשויות מקומיות ולמנהלי בתי הספר, כולל בנושא השמת עובדי הוראה. 6. ביטול חטיבות הביניים. 7. יצירת סביבה פיסית נעימה ונוחה במתחם בית הספר. 8. ביטול תשלומי ההורים ותקצוב הטיולים ופעולות התרבות והעשרה על ידי המדינה. 9. הסדרת סוגיית מוסדות החינוך המיוחד תוך שימת דגש על תכנית השילוב. 10. החזרת אחריות המדינה לבריאות התלמיד. קבלה והכשרת מורים 1. העלאת סף הקבלה להוראה 2. שינוי מערך הכשרת המורה, דגש על התמחות ענפית. 3. העלאת שכר המורים - העלאת הרף המקצועי של איכות המורה הנדרשת. העלאת הדרישות המקצועיות תיצור עודף ביקוש על היצע של עובדי הוראה ובהכרח תביא להעלאת שכר העבודה של המורה. 4. איחוד מוסדות להכשרת מורים, אין צורך ביותר מעשרה מוסדות. העברת תקצוב ופיקוח מוסדות להכשרת מורים לות"ת. מערכת ההשכלה הגבוהה 1. ההשכלה הגבוהה הינה חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך. 2. יצירת מעורבות גדולה יותר של מערכת ההשכלה הגבוהה בבתי הספר להעלאת איכות ההוראה. 3. איזון תקציבי נכון בין נגישות רבה יותר להשכלה הגבוהה, לבין הצורך לתגבר את המחקר המדעי. 4. הפחתת שכר הלימוד לסטודנטים, המשך יישום דוח וינוגרד. 5. תוספת תקציבית משמעותית למכוני המחקר הממשלתיים ולמחקר באוניברסיטאות.