מדיניות כלכלית - משק מודרני חופשי והוגן.
ההון האנושי של ישראל – משאב לאומי
* ההון האנושי של מדינת ישראל הוא המשאב הלאומי העיקרי בו יש להשקיע כאמצעי לצמיחה כלכלית ולרווחה.
* שינוי סדרי העדיפויות הכלכליים: השקעה מוגברת בתשתיות אנושיות ופיסיות ופיתוח מקורות תעסוקה.
* הגדלת שיעור ההשתתפות של ישראלים בכוח העבודה במשק.
* עידוד מובטלים לשוב למעגל העבודה על ידי פעולה יזומה של הסבה מקצועית והכשרה מקצועית של המובטלים למקצועות נדרשים בעלי פוטנציאל השתכרות ראוי.
* צמצום פערי השכר היוצרים פערי מעמדות עצומים בישראל. יש להגביל את פערי השכר בסקטור הציבורי ובמגזר השלישי (מלכ"רים) שמתוקצב מכספי המדינה, באמצעות חקיקה.
* טיפוח ועידוד היוזמה הפרטית והתחרות החופשית שהם מאבני ביסוד של כל כלכלה מתקדמת.
* הפניית משאבים וקידום מקצועות בעלי פוטנציאל כלכלי, כגון: חינוך לתעשייה ולהיי-טק ולתיירות.
* הפחתת נטל המסים הישירים המוטלים על שכבות הביניים, יצירת מדרגות מס נוספות.
* הפחתת המסים המוטלים על מוצרי צריכה בסיסיים והעמדת המסים העקיפים ברמה
המקובלת באירופה ובארה"ב.
* צמצום הליכים בירוקרטיים המסרבלים פעילות כלכלית והיוצרים מקור לשחיתות שלטונית.
* עידוד יציאת נשים לעבודה: ניכוי הוצאות הבית לטיפול בילדים ולניקיון ממשכורת בן/בת הזוג, בתנאי ששני בני הזוג עובדים.
* יישום החוק לשוויון בשכר ובהטבות נלוות בין נשים וגברים העובדים באותו עיסוק או משרה.
* הבטחת זכותם של העצמאים לקבלת דמי אבטלה ופנסיה בדומה לשכירים.
* המדינה תספק תנאי עבודה מתאימים והכשרה מקצועית לאנשים עם מוגבלויות.
* עידוד תעסוקה של חרדים ונשים ערביות.
* יישוב הנגב והגליל. העדפה מתקנת ליישובי הפריפריה ביצירת מקורות תעסוקה. קירוב הפריפריה למרכז באמצעות רשת רכבות ותחבורה ציבורית תואמת.
* מתן עדיפות לפיתוח תחבורה ציבורית שתהווה חלופה ריאלית, זמינה ואטרקטיבית לשימוש ברכב פרטי.
* הפניית משאבים לקידום ענף התיירות ותעשיית ההיי-טק שהינם בעלי פוטנציאל כלכלי משמעותי.
* מלחמת חורמה בהון השחור הפוגע בתחרות החופשית ומפלה לרעה את המתפרנסים שומרי החוק .
* רפורמה מקיפה בנושא המיסוי העירוני וביטול אגרות ייחודיות כגון מיסוי ביטחון ושלטים. יש לבצע רפורמה מקיפה בנושא המיסוי העירוני כך שתיקבע שיטה ארצית אחידה ברשויות מקומיות למדידת שטחי מגורים, תימנע עליית שיעור הארנונה אוטומטית על פי המדד ותקבע תיקרה לגבי שיעור הארנונה לעסקים.
* הכרה בחשיבותה של החקלאות בישראל כשומרת על הריאות הירוקות של המדינה ועל קרקעותיה, בד בבד עם חיוניותה לאספקת תוצרת חקלאית טרייה וזמינה לתושבי ישראל ובמניעת תלות מוחלטת ביבוא מוצרי מזון. תמיכה בחקלאים ובזכותם להתפרנס בכבוד מנחלתם.
מציעה להוסיף על ארגוני עובדים. בעוד שעד כה הארגונים הגנו על העדים החזקים, ופחות דאגו לקבוצות הכוח הקטנות, צריך להיות שינוי יסודי באופן שבו זה קורה. צריך לדאוג לכל עובד.ת. בלי דור א או דור ב. צריך לעזור לעובדים כאשר הם הופכים להיות מובטלים בדמי אבטלה והכשרות מקצועיות, שיחליפו את הקביעות שגורמת לעובדים רבים להישאר במקומות שעושים להם רע, רק כי זה מספק ביטחון, אבל מהווה כלוב זהב שאי אפשר להתקדם ממנו. חלק מהחשש של אנשים מהשינוי הוא שההתנהלות הזו היתה מושחתת ולא באמת דאגה למי שהיה זקוק. כמו כן ההסתדרות עובדת בחוסר שקיפות. צריך לשנות זאת
מציעה להוסיף קידום פתרון מיטבי ומכבד לדיור ציבורי, בשיתוף הארגונים שכבר פועלים בנושא.
נראה שהצורך בדיור ציבורי יגדל בעקבות המשבר הכלכלי.
בעד לנסח משהו שיכלול התייחסות לדילול/ ביטול שכבות של פקידות. בענפים שונים במשק ישנן שכבות פקידים בהן קיימת אבטלה סמויה וניתוק משווע מהשטח. לא אחת, שכרם של פקידים אלה גבוה משמעותית מעובדי השטח, היצרניים, בעלי הידע. ובמילים אחרות די לפירמידה!
אני גם הייתי מוסיף: שילוב חרדים בשוק העבודה. חובת לימודי ליבה. מסלולי הכשרה ייעודיים לציבור החרדי. לאור הדמוגרפיה הנוכחית בעוד מספר שנים לפחות שליש מאוכלוסיית ישראל תהיה חרדית אם לא נדע לשלב אוכלוסיות מודרות (ערבים וחרדים) אין סיכוי אמיתי לכלכלה משגשגת.
הייתי מוסיף:
· בסעיף העדפה מתקנת ליישובי הפריפריה - להוסיף: גם בתשתיות תקשורת חינוך ובריאות
· חיזוק רשות התחרות (הרשות להגבלים עסקיים), מלחמת חורמה במונופולים, מניעת הסדרים כובלים, בקרה על מיזוגים, חקיקה נגד פירמידות עסקיות, פישוט וצמצום מכסים ותקנות המעודדות היווצרות מונופולים
· חיזוק הרגולציה והמנגנונים להגנת הצרכן
· הגדלת והעמקת תחומי האחריות האישית של דירקטורים בכלל ודח"צ/דמ"צ בפרט בגופים ציבוריים, והפיקוח והבקרה עליהם, מניעת ניגודי אינטרסים.
· התבססות על מקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים וביזור כושר הייצור ההולכה והאספקה
· הנהגת מס ירושה, צמצום ומניעת מקלטי מס
· ריענון והקפדה על תקופות צינון, מניעת "דלתות מסתובבות" מהמגזר הציבורי לפרטי ובחזרה
· הגברת השירותיות של המגזר הציבורי ומיסוד של אמצעי בקרה ומדדי התייעלות
· רענון החוק ותקנות המכרזים במגזר הציבורי והקפדה על אופן המימוש, עידון שיווי המשקל בין מחיר לאיכות, יישום עקרונות של ארגון לומד ביחסים עם ספקים והקפדה על מוסר תשלומים הוגן לספקים
· הקפדה יתרה על זכויות עובדים במכרזי הפרטה, כוח אדם ומיקור חוץ