כמה נקודות לדיון שחשבתי עליהן לאחרונה
מערכת המשפט וביעור השחיתות
1. ניתוק הועדה למינוי שופטים מגורמים פוליטיים – הועדה תורכב מ- 7 חברים אשר יהיו שופטים מכהנים או בדימוס והם יבחרו על ידי השופטים בבתי המשפט המחוזיים והעליון, המכהנים ובדימוס. הועדה תמנה שופטים וכן את בעלי התפקידים הבכירים בשירות המשפטי – יועמ"ש, פרקליט המדינה וראש הרשות לטוהר המידות בשירות הציבורי.
2. הבטחת איכות השופטים – חיזוק מעמדו של המכון להכשרת שופטים – כך שרק הטובים ביותר ימונו לאחר מבחני מיון מקיפים והערכות פסיכולוגיות. יוקם מנגנון של משוב שופטים ע"י עוה"ד המופיעים בפניהם אשר על בסיס תוצאותיו תבוצע הערכה תקופתית לכל שופט על ידי הועדה (לצורך בחינת אפשרות קידום השופטים המצטיינים וניפוי השופטים שאינם מתאימים).
3. מיון השופטים למחלקות – ענפי המשפט יחולקו למס' תחומים, כל שופט ימונה לתחום אחד או יותר שבו הוא מתמחה (וכפועל יוצא יבוטלו הערכאות המיוחדות כגון בתי הדין לעבודה / משפחה והפיכתם לתחומי התמחות כמו נזיקין, משפט מנהלי, פלילי וכיו"ב).
4. הקמת רשות לטוהר המידות בשירות הציבורי – הרשות תרכז בידיה את מלוא הסמכויות לחקירה והעמדה לדין של עובדי ציבור ויוקצו לה מלוא המשאבים הדרושים לנקיון השירות הציבורי משחיתות. לאחר הקמתה, תנאי למינוי / מועמדות לבחירה לכל תפקיד ציבורי בכיר יהיה אישור הרשות לטוהר המידות, וכן בסמכותה יהיה להורות על השעיית כל עובד / נבחר ציבור שעלה חשד סביר לכך שעבר במהלך מילוי תפקידו עבירה מתחום טוהר מידות.
5. תיקון בעל תחולה רטרואקטיבית של חוק ההתיישנות לפיו תקופת ההתיישנות בעבירות מתחום טוהר המידות של עובדי ציבור תימנה החל מהיום בו סיים עובד הציבור את תפקידו האחרון בשירות הציבורי ולא מיום ביצוע העבירה.
שיפור איכות חברי הכנסת והבטחת ייצוג הציבור
6. שינוי שיטת בחירת חברי הכנסת מטעם הרשימות כך שכל רשימת מועמדים תחויב להציג רשימה בת 80-120 מועמדים הכוללת מס' שווה של גברים ונשים. ההצבעה תהיה בקלפי ממוחשבת בה כל מצביע ידרג 10 מועמדים ברשימה שנבחרה על ידו. חברי הכנסת מטעם הרשימה יהיו ראש הרשימה ואחריו מס' המועמדים שקיבל את מס' הקולות הרב ביותר.
7. כל רשימת מועמדים לכנסת תציג מצע מחייב ובו התייחסות לעמדת הרשימה ביחס לסוגיות אשר בהן היא תפעל. הצבעה של חבר כנסת בהצבעה על חוק בנושא שאליו התייחס מצע הרשימה בניגוד לעמדת הרשימה שמטעמה נבחר תיחשב כהודעת התפטרות מהכנסת.
8. בשלב הביניים, נבחרי המפלגה הדמוקרטית יפקידו בידי יועמ"ש המפלגה מכתבי התפטרות בלתי חוזרים מהכנסת כתנאי להכללתם ברשימת המועמדים מטעמה. יועמ"ש המפלגה יעשה בהם שימוש במידה וחבר הרשימה יצביע ביחס להצעת חוק בניגוד לעמדת המפלגה במצע המאושר, ובכפוף לזכות שימוע לחבר הכנסת בפני בית הדין של המפלגה. להבטחת קיום התחייבות זו, למכתב ההתפטרות יצורף שטר חוב על סך של 5 מ' ₪ לטובת המפלגה, אשר יעשה בו שימוש במידה ותימנע מיועמ"ש המפלגה האפשרות לעשות שימוש במכתב ההתפטרות שהופקד בידיו.
ביצור מעמד זכויות הפרט לחירות ולשוויון
9. העברת חוק שימנע מהממשלה / עובדי ציבור לבצע כל פעולה שתפגע בזכות הפרט לחירות ולשוויון ללא הוראת חוק המתירה זאת שתאושר ברוב של 80 חברי כנסת (לרבות חובת בידוד ביתי / מלונית / חובת עטיית מסיכה וכיו"ב).
10. הטלת סנקציות פליליות על עובדי ציבור שיפעלו בעניינו של פרט מסוים ללא הצדקה עניינית.
11. ביטול הגדרת קנביס כסם מסוכן והשוואת מעמדו למעמד משקאות אלכוהוליים (לעניין שימוש וסחר).
הפרדת דת ומדינה
12. הפרדה מוחלטת. כל מוסדות הדת מטעם המדינה יסגרו (הרבנות הראשית, המועצות הדתיות וכל תפקידי הרבנים במימון המדינה) ויבוטלו כל הוראות החוק המסדירות הלכות דת (כגון חוק הכשרות, איסור פתיחת בתי עסק בימי שבת וחג וכיו"ב).
13. בתי הדין הדתיים יהיו רשאים להמשיך ולפעול כמכוני בוררות הפועלים בהתאם להסכמת הצדדים.
חינוך
14. המדינה תבטיח את זכות כל הילדים בתחומה לחינוך איכותי ובחינם מגיל 3 חודשים ועד גיל 18.
15. תיאסר הפרדה במוסדות לימוד לפי מגדר.
16. המדינה תקבע רשימת מקצועות לימוד מחייבים וכן את רמת הידע הנדרשת בכל מקצוע לבוגר מערכת החינוך – יוטלו סנקציות משמעותיות על מוסדות לימוד שבוגריהם לא יעמוד ברף הנדרש. מעבר לרשימת תכני הליבה, כל מוסד לימוד יהיה חופשי לבחור תכני העשרה נוספים לפי אופי הקהילה אותה הוא משרת.
17. כל מוסד חינוך יופעל על ידי עמותה (בה יהיו חברים חברי הקהילה שילדיהם ילמדו במוסד החינוך) – שתקבל מימון מהמדינה לפי מס' התלמידים במוסד החינוך.
כלכלה
18. שיטת המס תהיה פרוגרסיבית (מיסוי נמוך על הכנסות נמוכות וגבוה על הכנסות גבוהות) ומתחשבת במס' נפשות (תוך הבטחת רמת הכנסה מינימלית לנפש שתבטיח קיום בכבוד), לבני זוג תינתן אפשרות לבחור האם להיות ממוסים כיחידה כלכלית אחת או שכל בן זוג ימוסה בנפרד.
19. תוטל חובת דיווח כללית למס הכנסה – כל אדם יגיש דוח שנתי על כלל הכנסותיו, לא ינתנו פטורים ממס לאנשים פרטיים ו/או לתאגידים הפועלים בישראל.
20. תיערך רפורמה ביחסי העבודה במשק – יבוטלו מעמד הקביעות בשירות הציבורי וזכות השביתה במגזר הציבורי – זכויות המנציחות רמת שירותים נמוכה לציבור בעלות גבוהה.
21. העברת האחריות לביטוח סוציאלי מהמעסיקים למדינה / עובדים - השכר החודשי של עובד ישקף את מלוא זכויות העובד והבטחון הסוציאלי יוענק על ידי המדינה / חסכון שערך העובד לעצמו.
22. נכסי קק"ל והסוכנות היהודית יולאמו על ידי המדינה.
בטחון פנים
23. תיאסר באופן מוחלט החזקת נשק על ידי אזרחים.
24. המשטרה תפורק ותוקם מחדש באופן שבו היא תמלא אחר תפקידה העיקרי – שמירה על החוק והסדר הציבורי. עיקר הדגש בעבודת המשטרה יהיה בקבלת וטיפול תלונות מאזרחים על עבירות רכוש / הונאה / אלימות – קבלת תלונה תהיה מקוונת ובכל תלונה יהיה טיפול יסודי עד תום: סגירה מחוסר אשמה או העברה לפרקליטות להעמדה לדין. לא תהיה עילת סגירה של חוסר עניין לציבור / לא נמצא אשם.
25. תוגבל משמעותית סמכות המשטרה להפעלת כח פיסי וכל ממשק עם אזרח יהיה מתועד - שוטרים אלימים יורחקו מהשירות ו/או יועמדו לדין על ידי הרשות לטוהר המידות.
מה לגבי הפרדת יועמ"ש ממשלה מפרקליטות המדינה?
חינוך: הסעיף הראשון לימוד חינם , מקובל. הסעיפים 15, 16 - יוצאים מנקודת הנחה חילונית. יש לקיים דיונים עם הקהלים השונים, לחפש הסכמות בתחום לימודי הליבה ולא לכפות ערכים חילוניים על החברה הדתית(לימודים משותפים של בנים ובנות). חסר סעיפים - 18. לא תתאפשר אי קבלת תלמידים על רקע מוצא. 19.תינתן אוטונומיה חינוכית לבתי ספר, מועצות. משרד החינוך יהיה אחראי להקצאת משאבים מתאימים כדי ליצור שוויון הזדמנויות (מבנים, כוח אדם, מגוון תכניות לימוד והעשרה).
זה נושא מהותי לחלק לא מבוטל מהציבור ומהווה חלק מעמדה דמוקרטית ליברלית אשר הנה בעד הכרה בזכות האדם על גופו (לטוב ולרע). אין סיבה אמיתית להתייחס לקנביס באופן שונה מאלכוהול.
לעניין סעיף 11 - לגליזציה של קנאביס: מבלי לנקוט עמדה כלשהי בעד או נגד, לדעתי הטיפול בנושא הנו דחוף ככול שהמדובר בהיבטים הרפואיים שלו, והוא פחות דחוף ככול שהמדובר בלגליזציה מלאה כמבוקש, וזאת יחסית לדחיפות בטיפול ותיקון נושאים מהותיים יותר שמקולקלים מאד במחוזותינו, לדוגמא סעיפים 9 ו-10 שתחת אותה כותרת.
לעניין סעיף 10 - סנקציות פליליות על עובד ציבור ש...
אני הייתי משנה את המצב הקיים היום, שבו לעובדי הציבור יש גבוי אוטומטי והגנה כמעט מלאה של המדינה על כול החלטותיהם מעשיהם ומחדליהם, ע"י הצמדה של סמכות לאחריות: עובד ציבור שיש בידו סמכות - יישא גם באחריות (אישית) כשהוא מפעיל אותה. אם אופן הפעלת הסמכות הנו בניגוד לעקרונות ולנהלים שבהם מחוייבים עובדי המדינה - ינקטו נגדו בסנקצית מינהליות, ואם הדבר עולה כדי עבירה פלילית - הוא יישא בעונש פלילי. אמנם העקרונות הללו קיימים בתקשיר אבל הם נשחקו מאד וכמעט ואינם מיושמים בקפידה.
לעניין סעיף 9 - זכויות הפרט מעוגנות ומוגנות כבר כיום בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אולם אין שום זכות שהיא זכות מוחלטת וכאשר יש מצב של התנגשות בין זכות יסוד אחת לאחרת נדרש איזון בינהן שמשמעו פגיעה מסוימת באחת מהזכויות על מנת להגן על הזכות האחרת. למצבים כאלה יש מנגנונים קיימים שעל פיהם נדרשים מספר מבחנים לאישור ולאיזון של הפגיעה: שתהיה כחוק או בחוק, למטרה ראוייה, במידה המזערית הנדרשת וכשאין חלופה אחרת.
מתוך הדוגמאות שבסעיף משתמע שהכותב מתייחס למצב הנוכחי של משבר הקורונה שבו יש התנגשות בין הגנה על זכויות פרט לבין הגנה על בריאות הציבור. המצב היום בפועל הוא שהכנסת אישרה את חוק הקורונה והסמיכה את הממשלה להכריז על מצב חרום ובמסגרתו להתקין שורה של תקנות שמהוות הגבלות על זכויות שונות. על החלטות הממשלה הללו קיימת מידה של בקרה של הכנסת (לא מספיקה לדעתי) וראה כיצד יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשה ביטון, הגבילה את התקנות שהממשלה רצתה לתקן.
בקיצור - החוק והמנגנונים קיימים. צריך להפעיל אותם. ההצעה של הכותב מצטמצמת לשאלת הרוב הנדרש לדעתו - 80 חברי כנסת.
לעניין סעיף 8 - הפקדת ההחלטה אודות שימוש במכתב התפטרות ביידי יועמ"ש אינה נראית לי - הן מהטעם שזו לא אמורה להיות החלטה של אדם יחיד והן מהטעם שהיותו של אדם יומע"ש אינה ערובה ליושרתו ולאיכות שיקול דעתו. בנוסף: זו מישפטיזציה יתרה של עניין שהוא בתחום האחריות הציבורית יותר מאשר בתחום האחריות המשפטית.
לעניין סעיף 4 הקמת רשות לטוהר המידות בשירות הציבורי: הנושא נמצא באחריות ובסמכות נציב שירות המדינה וגם עומד לרשותו בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. כלומר - המבנה הארגוני קיים אך יש לדאוג שימלא את תפקידו כהלכה.
שתי הערות לעניין "ניתוק הועדה למינוי שופטים מגורמים פוליטיים":
אכן התדמית הנוכחית אודות ה-"גורמים פוליטיים" שבוועדה היא נוראית, אבל אני מקווה שזה מצב זמני שיבוא על תיקונו כשישובצו לוועדה פוליטיקאים שהם משרתי ציבור יישרי דרך, אחראים וממלכתיים.
הפקדת הוועדה בידי משפטנים בלבד תגביר את הנטייה לנפוטיזם, שכבר כיום מאשימים את המערכת המשפטית בה וגם "חבר מביא חבר".