כי אין הרבה אנשים שיש להם אינטרס למגר את השחיתות - לא בפוליטיקה ולא השירות הציבורי. השחיתות נטמעה עמוק בתרבות שלנו, בהתנהלות היומיומית שלנו. מה??????
אז מהתחלה -
מה שמפעיל את משרתי הציבור, את הפקידות הציבורית אלה הם נוהלים שמגבשים ראשי הגופים לפי תקנות שהתקינו משרדי הממשלה לפי חוקים שחוקקה הכנסת. למעשה בלי החוק ובלי התקנות והנוהלים לרשות אין סמכות לבצע כל פעולה וגם לא להורות על ביצוע פעולה. כך למשל לשוטר אין סמכות להורות לאזרח מה שלא קיים בפקודת המשטרה. לעירייה אין סמכות לגבות מה שהיא אינה מוסמכת בחוקי העזר שלה וכיוצ"ב. דוגמא טריוויאלית היא התורים לבדיקות רפואיות - בהיעדר נוהל וקריטריונים או שמירה עליהם ניתן להקדים תור באמצעות קשרים או אפילו חו"ח תשלום.
שחיתות נוצרת כאשר הרשות לא מוציאה נוהלים כדי ליישם את התקנות או החוק ולמעשה פועלת ללא נוהלים, או שברשות אין הקפדה על יישום הנוהלים ומצד שני היעדר אכיפה - מצב בו הביקורת הפנימית שקיימת עפ"י חוק בכל גוף אינה מאתרת ואינה אוכפת את הנוהלים על עובדי הרשות.
באופן כללי ניתן לומר שהנוהלים הם מעין טופס טיולים שהפקיד צריך לוודא שיושמו כל שלבי הנוהל לפני שהוא מוציא לפועל איזושהי פעולה. פעולה שיצאה לפועל לא לפי הנוהלים היא מנהל לא תקין וצריך לטפל ולתקן את זה.
אז איך נלחמים בתופעות האלה?
מתלוננים!
כל גוף מחזיק מחלקה לפניות הציבור שאחראית לקבל תלונות ולטפל בהן. הגשת תלונה זאת זכות שהיא חובה כדי לטפל בעניין אישי ולמען מיגור השחיתות.
במקרים בהם יש חשד שנעברה עבירה פלילית יש להגיש תלונה במשטרה.
כשמדובר בתלונה נגד בעל משרה בכירה או נגד שופט ניתן להגיש תלונה אצל היועמ"ש.
במבקר המדינה ישנו נציב תלונות הציבור - מתלוננים אצלו על גופים ובעלי תפקידים ברשויות המבצעות.
בפרקליטות ישנו נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות - אצלו מתלוננים על פרקליטים.
במח"ש מתלוננים על שוטרים.
השחיתות פוגעת בכולנו בין שבאופן אישי ובין שדרך הקופה הציבורית - זה אינטרס שלנו למגר את השחיתות ולכן אל תפסיקו להתלונן. להתלונן זה בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו.