אני מציע שנכניס למקום מרכזי במצע הכלכלי שלנו את נושא ההעסקה הקבלנית. כידוע, מדובר בסחר עבדים מודרני שבו המעביד בפועל שוכר קבלן שיספק לו עובדים, שעובדים לרוב כעובדים מן המניין (כביכול) של המעביד בפועל, אבל זוכים לתנאים ירודים בזמן שהקבלן גוזר קופון שמן על גבם.
הגיע הזמן לדרוש העסקה ישירה בכל תחום.
יש לציין גם שעובדות קבלן בתחום הניקיון במקומות ציבוריים (קניונים, תחנות רכבת, וכו') חשופות גם להטרדות מיניות תדירות מאוד. יצאה על זה עצומה:
https://form.jotform.com/210203346154038
וחשוב שבנוסף לכך שנחתום ונפיץ את העצומה, שנתמוך בנושא זה כמפלגה.
הנושא לדעתי כפוף לשינוי המבנה המעמדי של החברה בין הים לירדן. אם החשיבה כאן, בישראל, הייתה קצת יותר מעמדית, היה ברור שההצלחה הכלכלית של ישראל "הציונית" נובעת מזלילת הכלכלה השבויה "הפרימיטיבית- פלסטינית" בשטחים. ומאז האינתיפדה החמושה, בה הופרדה האוכלוסיה המורדת של "עובדים דלי זכויות" ויובאו עובדים זרים (דלי זכויות חלופיים) ושוק עובדי הקבלן החל להתפתח (לייצור עובדים ישראלים דלי זכויות חלופיים), ועל מנת להכנס לבור בין האוכלוסיות ולמלא את המחסור שנוצר עם הדחקת הפלסטינאים מעבר לגדר. יום אחד כל ישראלי ידע מהי רשימת המעמדות בין הים לירדן - יש (אם מצמצמים) לפחות 10 קבוצות בני אדם בעלות זכויות וחובות שונות כאן: 1. אוכלוסית מתנחלים בעלי זכות לבחור ולהבחר המקבלים מלוא זכויות סוציאלדמוקרטיות כולל כיתות קטנות וסבסוד מגורים. 2. אוכלוסיה חרדית בעלת זכות לבחור ולהבחר המקבלת זכויות סוציאלדמוקרטיות בתחום החינוך והבריאות אך פחות בתחום הדיור. 3. אוכלוסיה ישראלית מסורתית\חילונית בעלת זכות לבחור ולהבחר. 4. אוכלוסיית פלסטינאים דרוזים ונוצרים בעלת זכויות לבחור ולהבחר אך פחות זכויות בניה וקרקע 5. אוכלוסיית פלסטינאים בדרום (בדואים) עם זכויות לבחור ולהבחר אך ללא זכות בניה ומגורים בקרקע. 6. אוכלוסיית מזרח ירושלים ללא זכויות אלא לבחור רק לרשות המקומית ושלילת זכויות אם יצאו מהטריטוריה לזמן ממושך. 7. אוכלוסיית הגדה המערבית שרשאית לבחור הנהגה עירונית וזקוקה לאישור ישראלי להיתר עבודה ותנועה. 8. אוכלוסיית עובדים זרים הגרים אצל מעסיקיהם ואין להם זכויות לבחור ולהיבחר, רק לשרת. 9. אוכלוסיית עזה שגרה בגטו חסר זכויות. 10. יהודים שבכלל לא חיים כאן אבל יש להם זכות תיאורטית לקבל אזרחות כי סבא שלהם ענה על התנאים של חוק השבות (למשל המרגל האמריקאי)
עכשיו, בוא נבטל את המדרג המעמדי ונאפשר תנאי בסיס שווים - זהים לכל עם ישראל, בין אם הוא מלוחמי בר כוכבא שהתאסלמו בחברון לפני 400 שנים או יהודי מרוקאי שעלה ב 1959 או משפחת הרבי אבו-אלעפיה מספרד שהגיע ליפו והתאסלמה או יליד הארץ לניצולי שואה מוורשה... "הכלכלה" תתחלק אחרת והגדרות האיחוד האירופאי והבנק האמריקאי יצנחו כי פתאום כי המרמה נחשפה ונספרו חצי מהאוכלוסיה שכיום הסטסיסטיקה עיוורת לה.
זה נושא שאני חושב עליו כבר זמן רב, בדיוק רציתי לכתוב פוסט לפורום כלכלה וחברה ועכשיו שמתי לב שהדיון כבר נפתח פה, אז זה מה שכתבתי ישנן הרבה בעיות בשוק העבודה הישראלי. כנראה שאת רובן אני לא מכיר, אבל יש נושא אחד שמבחינתי הוא אחת העוולות הגדולות ביותר שקורות בו והוא נושא עובדי הקבלן. עובדי קבלן הם העובדים השקופים ביותר שיש. הם אינם עובדים אצל המעסיק שלהם אלא אצל הלקוחות כשירות זמני או קבוע ולרוב הבוס של אותו עובד אינו המעסיק ואינו מחוייב להם לכלום. הם לרוב מקבלים שכר מינימום או קרוב לכך, מפותרים באופן קבוע ומועסקים מחדש על מנת למנוע מהם לצבור ותק ובכך למנוע או לצמצם משמעותית את זכויותיהם. גם כשהשכר שלהם גבוהה משכר מינימום, הוא מחולק באופן כזה שאת כל הזכויות שהם כן מצליחים לצבור הם צוברים על בסיס שכר מינימום (עניין של שכר בסיס ובונוסים שאינם מחושבים לאבטלה או פנסיה). הם מנועים פרקטית מלהתאגד היות שבכדי להקים איגוד מקצועי צריך חתימה של שליש מהעובדים ושהעומד בראש האיגוד יהיה עם ותק מסויים וכמו שכזקרתי, לא פעם הם מנועים מלצבור ותק כזה. אלו עובדים שבאופן גורף מגיעים משכבות האוכלוסיה המוחלשות ביותר ועובדים בעבודות קשות כמו שמירה שיכולה להיות בחוץ בכל שעות היום והלילה ובכל מזג אויר, ניקיון ועוד. מנגד, אני לא פוסל באופן גורף את הרעיון של עבודת קבלן, ישנם מקומות בהם יש מקום שגוף ישכור קבלן וייצא טיפול בצורך, למשל שיפוצים, בנייה ועוד צרכים המוגבלים מאוד בזמן. אין סיבה שנאמר, מסעדה שרוצה להתרחב או לחדש את המקום תקנה ציוד, תשכור את שירותיהם של עובדי בנייה וכן האלאה לצורך עבודה של מספר חודשים, זה יגדיל משמעותית את ההוצעות, יסבך את התהליך ויפגע במיוחד בעסקים קטנים. הנושא השני הוא עניין יותר חדש, עובדים עצמאיים כגון עובדי וולט. הם אינם מועסקים ע"י החברה אלא כביכול מספקים לה שירות, מאין קבלנים של עצמם אם תרצו. האנשים האלו, אין זכויות סוציאליות כלל היות והם אינם מועסקים, קרי אם הם נפגעים בזמן העבודה, הם אינם מבוטחים ע"י החברה שמעסיקה אותם בפועל, הם לא צוברים פנסיה, אלא אם הם יוזמים זאת ואלו רק הבעיות שאני מודע אליהן מבלי לבצע תחקיר רציני. הלוואי והמציאות הייתה שונה, אני לא רוצה שכל התנהגות פסולה ופוגענית תיהיה נתונה לסנקציות חוקיות, אבל צריך להכיר את במציאות שבה כיום כ 100 אלף עובדות ועובדי קבלן מנוצלים וזכויותיהם מופקרות ועוד מספר לא ידוע של עצמאיים מהסוג המוזכר. לכן, אני חושב שצריך לחוקק חוק המסדיר את שירותי הקבלנות ולאסור אותה על עבודות קבועות כגון נקיון ואבטחה. אני לא איש משפט ולכן אני לא יודע איך ניתן לחוקק ולנסח כזה חוק, אבל הוא הכרחי בעיני. בנוגע להעסקת עצמאיים באופן הפוגעני המוזכר, אני לא יודע איך ניתן להסדיר זאת אבל אשמח שיפתח על כך דיון עם אנשים שכן מבינים את הנושא ויודעים לתת פתרונות ברמת החקיקה.
איך מצטרפים לוועדות?
מסכים. הצטרף לוועדה המתאימה ונסחו את ההצעה בפועל